הזירה הימית במלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות

==== ההעפלה במלחמת העצמאות ====

[[File:Destroyer&ImmigrantShip.jpg|300px|thumb|משחתת בריטית עוקבת אחרי אוניית המעפילים [[בן הכט (אוניית מעפילים)]]. האונייה נרכשה מהכנסות המחזה שכתב [[בן הכט]] "A Flag is born" לאחר [[הכרזת המדינה]] הפכה ל'''[[אח"י מעוז (ק-24)]]''']]

בהחלטת האו"ם מה-29 בנובמבר נאמר שיקבע נמל בחוף ארץ ישראל אשר יהיה פתוח לקבל מעפילים יהודים. אך ממשלת המנדט שקלה שהדבר יעורר מהומות של הערבים בארץ ישראל ואינו ניתן לביצוע. הבריטים קיבלו לכך תמיכה ממזכיר המדינה של ארצות הברית [[ג'ורג' מרשל]] שדרש מאנשי הסוכנות היהודית בארצות הברית להפסיק את ההעפלה. לא רק שלא נקבע נמל לפריקת מעפילים אלא הצי הבריטי לא קיבל הוראות להמשיך במניעת ההעפלה.{{ הערה|STEWART NINIAN עמ' 153.}} העפלה הייתה בעלת חשיבות לאומית חזקה יותר מנושאי כלכלה והיוותה מרכיב בתפיסת הביטחון. האפקט הציבורי בעולם של רצון היהודים לעלות היה חשוב לפני ההחלטה באו"ם אך גם אחריה היה נכון להמשיך ולהדגיש אותו.

 

בתקופה שמאז 29 בנובמבר 1947 עד ה-30 יוני 1948{{הערה|המקור אליעזר טל, '''מבצעי חיל הים במלחמת הקוממיות''', נספח ט', אירועים וקרבות במלחמת הקוממיות, עמ' 266 – 271.}} המשיך זרם [[שארית הפליטה]] לנסות להגיע לארץ ישראל באוניות מעפילים. בשלב זה שונתה המדיניות של [[המוסד לעליה ב']] בכל האמור להתנהגות המעפילים לאחר תפיסתם על ידי הכוחות הבריטים ושילוחם למחנות המעצר בקפריסין. הוחלט כי התנגדות המעפילים והאוניות לגירוש לקפריסין תעשה באפן סמלי בלבד. מטרת ההעפלה לא הייתה רק פתרון לשארית הפליטה הנדים בחוסר כל באירופה, אלא גם פעולת הסברה של הפתרון לעם היהודי בדמות [[בית לאומי לעם היהודי|בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל]]. מטרה שרבים בעם היהודי היו מאוחדים בה. לאור זאת ניתן לראות את ההעפלה כמוצלחת. המגורשים ואזרחי [[היישוב]] ראו בגירוש לקפריסין שלב ביניים לקראת עלייתם הקרובה לארץ ישראל.

 

 

מעפילי שאר 13 האוניות נתפסו על ידי הבריטים והועברו ל[[מחנות המעצר בקפריסין]]. שתי אוניות מעפילים: [[לניצחון]] עם 189 מעפילים ו[[מדינת ישראל (אוניית מעפילים)|מדינת ישראל]], ועל סיפונן 243 מעפילים הגיעו לחוף תל אביב, לאחר [[הכרזת המדינה]], ולא הופרעו על ידי הבריטים.

 

{| class="wikitable collapsible collapsed" align="center" width="800px"

|}

 

[[File:Narkis1.jpg|300px|thumb|אח"י מעוז גוררת את האונייה '''נרקיס''' בקרבת נמל טריפולי לבנון, 13 נובמבר 1948]]

ב[[מחנות המעצר בקפריסין]] עברו 51,5200 מעפילים, שגורשו מארץ ישראל על ידי הבריטים מאוגוסט 1946 עד אפריל 1948. חלקם שוחררו מעת לעת בהתאם למכסות הסרטיפיקטים. בהכרזת המדינה ב-14 במאי 1948 נוצר לישראלים ולבריטים אינטרס משותף לפנות את המחנות מהר ככל האפשר. אך לפי תכנית [[פולקה ברנדוט]] נדרשו המעצמות לעכב את הכשרים לגיוס לצה"ל, שהגעתם תסייע לישראל במלחמה.{{הערה|ענת קידרון, עמ' }}