הבדלים בין גרסאות בדף "אבדילמג'יט הראשון"

מ
הגהה
(צ'קטי, ויקישיתוף בשורה)
מ (הגהה)
[[קובץ:Sultan Abdülmecid - Google Art Project.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אבדילמג'יט הראשון]]
''' אבדילמגאַבְּדִילְמָגִ'יט הראשוןהָרִאשׁוֹן''' (ב[[טורקית]]: '''I. Abdülmecit''';{{כ}} [[25 באפריל]] [[1823]] - [[25 ביוני]] [[1861]]) היה ה[[סולטאן]] השלושים ואחדה-31 של [[האימפריה העות'מאנית]], ושלטשלט בה מ-[[2 ביולי]] [[1839]] ועד יום מותו. הוא היה בנו של הסולטאן [[מהמוט השני]] אשר קדם לו.
 
==הרפורמות והטנזימאט==
{{ ערך מורחב|טנזימאט}}
אבדילמג'יט הראשון זכה לחינוך [[אירופה|אירופי]] והתעניין בספרות ובמוזיקה. בדומה לאביו הוא, החזיק ברעיונות מודרניים, ורווחת האימפריה ונתיניה נגעו לו. הוא היה הסולטאן הראשון שקיבל קהל והאזין לנתיניו באופן אישי וללא מתווכים, והוא אף סייר ברחבי האימפריה במספר הזדמנויות כדי להתרשם באופן אישי ממצבה.
 
בהכירו בכך שהממסד הדתי והצבאי הישן שוב לא התאים לצרכיה של האימפריה בעולם המודרני, שהתהווה החל בראשית [[המאה ה-19]], הוא ביקש להמשיך ברפורמות בהןשבהן החל אביו ולאמץ תהליכים אירופיים קיימים. אנשי הממשל שלו, דוגמת אלי פאשה (Mehmed Emin Âli Paşa), מיטהטומיטהט פאשה (Mithat Paşa) ואחרים, תמכו בצעדיו, אך הוא גם נאלץ להיאבק באופוזיציה שמרנית, שהתנגדה לרפורמות ואף זממה להתנקש בחייו מספר פעמים.
 
במטרה להגביר את הזהות העות'מאנית של תושבי האימפריה, אשר החלו לגלות שאיפות להגדרה לאומית, וכפועל יוצא מכך לעצור את תהליך שקיעתה של האימפריה ואת צמצום גבולותיה, פרסם אבדילמג'יט הראשון ביום [[3 בנובמבר]] [[1839]], היינו חודשים ספורים לאחר שעלה לשלטון, את הצהרת ה[[טנזימאט]] (Tanzimat Fermanı), שמטרתה "להביא את יתרונות הממשל התקין לרחבי האימפריה באמצעות הקמתם של מוסדות חדשים". ההצהרה, שפתחה את תקופת הטנזימאט ("ארגון מחדש"), הביאה עימהעמה שורה של חידושים שנמשכו עד אמצע חלקה השני של [[המאה ה-19]], וכללו, בין היתר, את ההתחייבות לשלומם, כבודם ושלום רכושם של כל תושבי האימפריה, ארגון המערכת הפיננסית בהתאם לדגם ה[[צרפת]]י, ארגון מחדש של הצבא, רפורמה חקיקתית שכללה את אימוץ החוק האזרחי והפלילי הצרפתי, ואת הקמתה של אסיפה (Meclis−i Maarif−i Umumiye), שהייתה אב הטיפוס של הפרלמנט העות'מאני הראשון ועוד.
 
בית המלוכה אימץ סטנדרטים אירופיםאירופיים גם בלבושו, וה[[טורבן]] נאסר והוחלף ב[[תרבוש]]. הסולטאן הורה גם על בנייתו של [[ארמון דולמאבהצ'ה]] החדש ב-[[1856]], אשר לא היה בנוי עוד סביב חצרות פנימיות, אלא לפי תוכנית מתאר אירופית יותר.
 
==יחסי חוץ==
בשנות שלטונו הראשונות נאלץ אבדילמגיטאבדילמג'יט הראשון להתמודד עם פלישת המצרים בהנהגת [[איברהים פאשא]], אשר הגיעו לסביבות [[איסטנבול]], בעוד שהצי העות'מאני, שהיה בדרכו ל[[אלכסנדריה]], ערק לצד המצרי. הכוח הפולש נעצר רק בשל התערבות בינלאומית, וב-[[1841]] הושבו לאימפריה נכסיה ב[[סוריה]], [[לבנון]] וב[[ארץ ישראל]].
 
השקט היחסי ביחסי החוץ, שנמשך למעלה מעשור שנים, הופר על ידי [[מלחמת קרים]] בין השנים [[1854]] עד [[1856]]. הגורם למלחמה היה פלישת [[רוסיה]] ל[[נסיכות מולדובה]] ול[[ואלכיהולאכיה|וולאכיה]], לאחר ויכוח בין רוסיה לבין האימפריה העות'מאנית באשר לאפוטרופוסותלמשמורת שלעל מספר ערים קדושות בארץ ישראל וביטחונםולביטחונם של ה[[נצרות אורתודוקסית|נוצרים האורתודוקסים]]. הרוסים הטביעו חלק מהצי העות'מאני ב[[סינופ]] ב-[[30 בנובמבר]] [[1853]], ואל העות'מאנים הצטרפו [[בריטניה]] ו[[צרפת]], ומאוחר יותר גם [[סרדיניה]]. משא ומתן לסיום המלחמה החל לאחר כיבוש העיר [[סבסטופול]] והכתרתו של [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]] ל[[צאר]]. המלחמה הסתיימה ב-[[30 במרץ]] [[1856]] עם חתימת [[חוזה פריז (1856)|חוזה השלום בפריז]], בעיקר בשל עייפות שני הצדדים וההכרה ההדדית בחוסר היכולת להשיג הכרעה במלחמה.
 
כמו אביו, מת גם אבדילמג'יט הראשון מ[[שחפת]] בשנת [[1861]]. אחיו, [[אבדילאזיז]], ירש אותו, אולם לאחריו שלטו באימפריה בניו של אבדילמג'יט הראשון, [[מורט החמישי]], [[עבדול חמיד השני]], [[מהמט החמישי]] ו[[מהמט השישי]] זה אחר זה.
 
==קישורים חיצוניים==