אנאנצפלוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ckyann (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Ckyann (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 44:
תרומת איברים של ילודים היא סוגיה בעלת חשיבות גדולה ברפואה, מכיוון שאלו הן תרומות נדירות אך בעלות ביקוש. ב- 1999 התגלה כי בקרב הילדים שנפטרו מתחת לגיל שנתיים, כ30%-50% מהם נפטרו בעת המתנה להשתלת איברים.
על מנת שניתן יהיה להשתמש באיברים לתרומה, יש לקצור אותם בעוד לעובר עדיין יש סירקולציה (כלומר, ליבו עדיין פועם), או זמן קצר בלבד לאחר שהיא נפסקת. באופן כללי, כאשר מדובר במוות מוחי. אולם, עובדה זו מהווה סוגיה אתית וחוקית. בכל מדינה ישנם חוקים משלה הנוגעים לקצירת האיברים מהמת או מהחי. בארה"ב, יש איסור לקצירת איברים מאדם חי, למעט כליה וכבד.
 
המחלוקת קיימת בין היתר בשל העובדה כי לעוברים האנאנצפליים יש גזע מוח פעיל חלקית, ולכן הם בעלי פונקציות מסוימות כגון נשימה ספונטנית. מסיבה זו הם אינם יכולים להיכנס לקטגוריה של "מוות מוחי".
 
 
ההצעות שנעשו על מנת לעקוף את הסוגיות החוקיות והאתיות, היו בין היתר לחכות לפטירה טרם קצירת האיברים, ואף להגדיר את המושג "מוות" בצורה יותר נרחבת, תוך יצירת קטגוריה חוקית מיוחדת לעוברים אנאנצפליים. {{הערה|https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1488368/}}
 
בבריטניה, ילוד עם אנאנצפלוס דווח כתורם האיברים הצעיר ביותר במדינה. טדי הולסטון אובחן עם אנאנצפלוס בגיל 12 שבועות להריון. הוריו, ג'ס אבנס ומייק הולסטון החליטו שלא לבצע הפלה, אלא הציעו אפשרות של תרומת איבריו. טדי נולד ב22 באפריל 2014, וחי במשך 100 דקות, לאחריהן הלב והכליות שלו נקצרו והושתלו. התאום של טדי נולד בריא. {{הערה|http://www.bbc.com/news/health-32425666}}