שטר הון – הבדלי גרסאות

'''שטר הון''' הוא סוג של נייר ערך המיר, הניתן להמרה ל[[מניה|מניות]]. התמורה שהתאגיד המנפיק מקבל בגין שטר ההון נמנית עם ההון העצמי של התאגיד. שטרי הון דומים מאוד ל[[כתב אופציה|כתבי אופציה]], אולם, בדרך כלל, אין להם מחיר מימוש (הסכום שאותו יש לשלם בעת ההמרה על מנת לקבל את מניית הבסיס) או תאריך תפוגהפקיעה (המועד שלאחריו כתב האופציה חדל מלהקנות זכות המרה). לפיכך, כל התמורה שהתאגיד מצפה לקבל, עבור ה[[הקצאת מניות|הקצאה]] העתידית של המניות שתבוצע בעת המרת שטר ההון, משולמת לתאגיד כבר בעת הקצאת שטר ההון עצמו. לעתים, בתנאי שטר ההון נקבע מועד שרק החל ממנו ואילך ניתן להמיר את שטר ההון למניית הבסיס. כמו בניירות ערך אחרים שהתמורה בגינם נכללת בהון העצמי, חברה אינה רשאית לבצע רכישה עצמית (buyback) של שטרי הון אלא בכפוף לעמידתה במבחני החלוקה הקבועים בחוק.<ref>סעיף 1 (ההגדרה "חלוקה") וסעיפים 301-305, 310 ו-311 ל[http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/139_002.htm חוק החברות, תשנ"ט-1999, ס"ח 189].</ref>

לעתים, שטרי הון מונפקים בעת [[הסדר חוב]] הכולל רכיב של המרת חוב להון עצמי (debt-for-equity swap). במקום להעניק לנושים מניות של התאגיד, הנושיםמקצים מקבליםלנושים שטרי הון שיהיו ניתנים להמרה למניות במועד מאוחר יותר. זאת, בעיקר על מנת לדחות את מועד הדילול (share dilution) של בעלי המניות הנוכחיים בתאגיד.

דוגמה לשטר הון שהוא נייר ערך המיר מהווים שטרי ההון שהוקצו על ידי [[טאואר-ג'אז|טאואר סמיקונדקטור בע"מ]] בין 2006 ל-2009,<ref>דיווחים לציבור שפורסמו על ידי הבורסה בשם טאואר סמיקונדקטור בע"מ [http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=213757 מיום 13.09.2006], [http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=387997 מיום 15.09.2008] ו[http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=425036 מיום 11.02.2009].</ref> במסגרת הסדר חוב שערכה החברה עם חלק מנושיה. במספרם הגבוה ביותר (מיד לאחר הקצאתם), היו שקולים שטרי הון אלו לכ-250% מה[[הון עומד|הון העומד]] של מניות החברה, כך שהם יצגו דילול פוטנציאלי נרחב למדי. נכון ל-2015, הומרו ויצאו מהמחזור למעלה מ-85% משטרי הון אלו.

'''שטר הון''' הוא סוג של אגרת חוב, המתאפיינת במספר תכונות יחודיות המבדילות אותה מאגרת חוב "רגילה". ראשית, לשטר הון יש מועד פדיון סופי רחוק מאוד ממועד הנפקתו – לעתים, למעלה מ-100 [[שנה|שנים]]. מכיוון שלשטר ההון בכל זאת יש מועד פדיון (בניגוד למניות, למשל, למניות), התמורה בגינו נכללת תחת ה[[התחייבות (חשבונאות)|התחייבויות]] (liabilities) ב[[מאזן]] התאגיד המנפיק. אולם, מאחר שמועד הפדיון נמצא כה רחוק בעתיד, הרי שבאופן מעשי, התמורה בגין שטר ההון מגלמת תפקיד דומה להון עצמי. בדומה למניות, שטרי הון מאפשרים לתאגיד לשמור את התמורה שהתקבלה בהנפקה, מבלי שידרש להחזירה למשקיעים, למשך זמן ארוך מאוד.

לשטרי הון יש תכונות נוספות, המיועדות להקטין את אלמנט ה"התחייבות" שבהם ולקרבם אל ה"הון", כגון העובדה שלרוב הם אינם מלווים ב[[שעבוד (בטוחה)|שעבוד]] כלשהו וכן הקביעה החוזית כי שטר ההון נדחה (subordinated) ביחס להתחייבויות אחרות של התאגיד המנפיק – לעתים, ביחס ל''כל'' התחייבויותיו האחרות. יתר על כן, ניתן לקבוע בתנאי שטר ההון כי התאגיד המנפיק רשאי להשעות את תשלומי הריבית והקרן בגינו, או להמירו למניות (או למכשירי הון נחותים אחרים) באופן חד-צדדי, על פי החלטת המנפיק או בהתקיים תנאים הקשורים ליציבותו הפיננסית (למשל, אם יחס הלימות ההון שלו ירד מתחת לרמה מסוימת).

גם בנקים בישראל הנפיקו אגרות חוב מסוג שטרי הון. כך, לדוגמה, [[בנק מזרחי טפחות|בנק מזרחי טפחות בע"מ]] [[הנפקה|הנפיק לציבור]] סדרה אחת של שטרי הון. מועד הפדיון הסופי של הסדרה, שהוקצתה לראשונה ב-2006, חל כעבור 100 שנים – ב-2106. תנאי שטרי ההון כוללים, בין היתר, את המנגנונים שהוזכרו לעיל: הם אינם מלווים בשעבוד; הם נדחים מפני כל התחייבויותיו האחרות של הבנק; הבנק רשאי להשעות את תשלומי הריבית והקרן על שטרי ההון, בהתקיים תנאים המעידים על חשש לפגיעה ביציבותו הפיננסית של הבנק (כגון היעדר רווח נקי במשך תקופה מסוימת); הבנק רשאי להמיר את שטרי ההון למניות, ללא זכות ברירה לבעלי שטרי ההון.<ref>[http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=265410 תשקיף מיום 21.05.2007 שפורסם על ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ] וכן [http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=272346 דיווח לציבור מאת בנק מזרחי טפחות בע"מ מיום 14.06.2007] המסכם בקצרה את תנאי שטרי ההון.</ref>

'''שטר הון''' הוא נייר הערך הנחות (junior) ביותר המונפק על ידי תאגיד ההשקעה היעודי ([[:en:Structured investment vehicle|SIV]]) בהשקעות מימון מובנה ([[:en:Structured finance|structured finance]]) או "איגוח".<ref>Brian P. Lancaster, Glenn M. Schultz & Frank J. Fabozzi, '''Structured Products and Related Credit Derivatives''' 13 (2008).</ref> במאזן ה-SIV, התמורה בגין שטר ההון מופיעה תחת חלק ההתחייבויות; אולם, זו התחייבות מטיפוס היחודי ל-SIV והיא בעלת מאפיינים שונים מאלו של מרבית ה"התחייבויות" במאזנים, בראש ובראשונה בכך שאין מחויבות של ה-SIV להחזיר את הכסף בכל מקרה, אלא רק בהתקיים תנאים מסוימים הנגזרים מערכו של ערך בסיס מוגדר. כנהוג בדרך כלל באיגוח, הקביעה, האם יקבלו חזרה בעלי שטר ההון את הכסף שהשקיעו או חלק ממנו, תלויה בעיקר בתזרים המזומנים הנובע ל-SIV מנכס הבסיס בו השקיע. מבין הרבדים (tranches) השונים של ניירות הערך שמנפיק ה-SIV, שטר ההון הוא הרגיש ביותר לשינויים בערכו של נכס הבסיס ובתזרים המזומנים הנובע ממנו. אם תזרים המזומנים יורד מתחת לרמה המאפשרת לשלם את כל התחייבויות ה-SIV לנושיו, בעלי שטרי ההון יהיו הראשונים לסבול מאי-תשלום (default).