יוסיפ ברוז טיטו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 32:
בינואר 1945 הגיע טיטו להסכם עם ראש ממשלת יוגוסלביה, איוון סובאשיץ, על הקמת עוצרות משותפת לקראת משאל עם על עתיד יוגוסלביה. המלך פטר התנגד להסכם זה שהיווה הדחה שלו{{הערה|{{על המשמר||הממשלה היוגסלבית תישאר על כנה למרות פיטוריה|1945/01/24|00104}}}}. באפריל 1945 הושג לבסוף הסכם על מינוי שלושה עוצרים והם מינו את טיטו לראש ממשלה{{הערה|{{המשקיף||השמאל בבלקנים נושא עיניו לרוסיה|1945/04/22|00205}}}}. באוגוסט 1945 הצהיר טיטו כי המלך פטר לא יורשה לחזור{{הערה|{{הצופה||סכסוך פטר - טיטו|1945/08/09|00108}}}} ובספטמבר התפטר סובאשיץ מממשלתו של טיטו והתייצב בראשות האופוזיציה. בנובמבר 1945 החרימה האופוזיציה את הבחירות וטיטו הכריז על נצחון מוחלט של מפלגתו באחוזי הצבעה שנעו בין 90-100 אחוזים{{הערה|{{על המשמר||העם ביוגוסלאביה הביע אימון לטיטו|1945/11/12|00110}}}}.
 
לקראת סוף 1952 הוחלט על שינויים חוקתיים ביוגוסלביה ומשרת ראש הממשלה אוחדה עם נשיא האסיפה הלאומית ליצירת התפקיד של נשיא יוגוסלביה{{הערה|{{דבר||הסכנה - מהכפר|1952/10/12|00202}}}}. בינואר [[1953]] נבחר טיטו על ידי שני בתי האסיפה הלאומית של [[הרפובליקה הפדרלית העממית של יוגוסלביה]] לנשיא יוגוסלביה{{הערה|{{חרות||נשיא יוגוסלביה|1953/01/15|00100}}}}.
 
לטיטו היו יוזמות צדדיות שלא הלמו את המדיניות של סטלין: תמך במרד הקומוניסטי ב[[יוון]] שנראה לרוסים חסר סיכויים, הציע יצירת פדרציה בלקנית יחד עם אלבניה ובולגריה.