מילה נרדפת – הבדלי גרסאות

 

מילים נרדפות שימשו בספרות המזרח הקדום כאמצעי סגנוני גם ב[[פרוזה]]. בתנ"ך יש לכך דוגמאות רבות, כגון:

 

כמה מפרשני המקרא הסבירו את הגיוון הסגנוני בדרך שונה: לדעתם יש הבדלים דקים במובנם של המילים הנרדפות, והם חתרו להוכיח את הדבר ממופעים שונים של המילים הללו לאורך כל המקרא. המייצגים הבולטים ביותר של כיוון פרשני זה הם [[הגר"א]] ובעיקר ה[[מלבי"ם]]. פירושיו של המלבי"ם למילים הנרדפות פזורים בפירושו לכל המקרא, וגם כונסו בנפרד בהקדמתו לספר ויקרא, הנקראת "איילת השחר", וכן בחוברת בשם 'יאיר אור - בנתיבות שמות ופעלים הנרדפים'. בפסוק שהוזכר לעיל, "שפה אחת ודברים אחדים", הוא מפרש: "שפה" - שפת הדיבור. "דברים" - רעיונות. דוגמה נוספת היא ההבדל בין הביטוי "על-כן" לבין המילה "לכן" ישנו הבדל; על-כן נאמר דברים שהתרחשו בזמן עבר או בינוני, והמילה לכן נאמרת על דברים שעתידים להתרחש.{{הערה|[[מלבי"ם]], יאיר אור, אות ע'}}