עובדיה ספורנו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏עם ישראל והעמים: {{תנ"ך|שמות|יט|ה|קצר=כן}}
מ ←‏עם ישראל והעמים: {{תנ"ך|שמות|ב|יז|קצר=כן}}
שורה 14:
ספורנו ספג רדיפות [[אנטישמיות]] בעיר הולדתו וראה נכוחה שגם כאשר הגויים מיטיבים עם ישראל הם עושים זאת רק לשם תועלת ארצם הזקוקה לכשרון היהודי. מאידך, הוא נהנה ברומא מהנהגתם הנאורה של ה[[אפיפיור]]ים [[לאו העשירי]] ו[[קלמנס השביעי]], שנתנו אמון ברופאים היהודים, התירו להדפיס את ה[[תלמוד]] והעניקו ליהודי רומא זכויות אזרחיות.
 
בניגוד לאחריות המוסרית הכללית אותה הוא תובע מן היהודי, ספורנו איננו מטיף להתערבות פעילה. היהודי לא אמור להיכנס בריב בין גויים ו"ליישר אורחותם בתוכחות מוסר" (פירושו לשמות ב' יל{{תנ"זך|שמות|ב|יז|קצר=כן}}) אלא הוא מחויב להציג דוגמה אישית נעלה ומוסרית, לשמור את החוקים ולשאת ולתת ביושר גם עם נוכרים רמאים<ref>[[יוסף ולק]], '''ר' עובדיה ספורנו, הפרשן ההומניסט''' מתוך: '''כיום אתמול''', הוצאת ששר, [[אוניברסיטת בר-אילן]] ו[[מכון ליאו בק]], 1997. עמ' 206</ref>.
 
=== יחסו להשכלה ===