עובדיה ספורנו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏עם ישראל והעמים: {{תנ"ך|שמות|ב|יז|קצר=כן}}
מ ←‏יחסו להשכלה: {{תנ"ך|שמות|ט|ח|קצר=כן}}
שורה 23:
כלומר, הדרך השכלית, המחקרית, להגיע ולאשש את מציאות האל היא להתבונן במעשיו, להכיר בכך שהם טובים, מושלמים ורחומים ומכאן להגיע למסקנה השכלית שהאל קיים. מסע שכלי זה איננו נחלתם של חכמים בלבד, אלא הוא פתוח לכל.
 
השכלתו של ספורנו כרופא ניכרת בפירושיו, הוא מציין כי ל[[שרה]] נעשה נס כפול, הן של [[לידה]] בגיל מבוגר והן של לידת בן זכר, "שלא כמנהג המולידות בעת זקנה שיולידו על פי רוב נקבה". כמו הוא מנסה להתאים את הכתוב על [[שחין (מחלה)|שחין מצרים]] עם הידוע לו על [[אפידמיולוגיה|התפשטות מגפות]] בזמנו ([[{{תנ"ך|שמות]] |ט' |ח'|קצר=כן}}; [[דברים]] ז' ט"ו). כמו כן הוא מספק טעמים רפואיים להבנת דיני ה[[זב (טמא)|זב]] בפרשת [[מצורע (פרשה)|מצורע]].
 
ספורנו קושר את הידיעות המדעיות לתיקון המידות, מושגים שהיו מוכרים למדע של זמנו מוסברים בדרך מדעית ומוסקות מהן מסקנות רציונליות לגבי משמעותן לאדם. ממושגים לא מוכרים למדע ("פלא בלתי טבעי") נעשה ניסיון ללמוד על דרך ה[[אלגוריה]]. כך למשל בפירושו ל[[קשת בענן]] שנגלתה ל[[נח]] ב[[בראשית]] ט' י"ג הוא כותב "נלאו חכמי המחקר לתת טעם לסדר צבעי הקשת... תהיה אות לצדיקי הדור שדורם חייב... ויתפללו ויוכיחו וילמדו דעת את העם". מצד שני על מעשי החרטומים הוא פוסק שהם "אחיזת עיניים בלבד" ([[שמות]] ז' כ"ג).