עובדיה ספורנו – הבדלי גרסאות

ספורנו קושר את הידיעות המדעיות לתיקון המידות, מושגים שהיו מוכרים למדע של זמנו מוסברים בדרך מדעית ומוסקות מהן מסקנות רציונליות לגבי משמעותן לאדם. ממושגים לא מוכרים למדע ("פלא בלתי טבעי") נעשה ניסיון ללמוד על דרך ה[[אלגוריה]]. כך למשל בפירושו ל[[קשת בענן]] שנגלתה ל[[נח]] ב[[{{תנ"ך|בראשית]] |ט' י"ג|יג|קצר=כן}}, הוא כותב "נלאו חכמי המחקר לתת טעם לסדר צבעי הקשת... תהיה אות לצדיקי הדור שדורם חייב... ויתפללו ויוכיחו וילמדו דעת את העם". מצד שני על מעשי החרטומים הוא פוסק שהם "אחיזת עיניים בלבד" ([[שמות]] ז' כ"ג).