פיוטר הגדול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הורדתי את המילה "חולני" מהתיאור של איוואן החמישי. |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[
{{פירוש נוסף|נוכחי=צאר רוסיה|אחר=אי הקרוי על שמו|ראו=[[אי פיוטר הראשון]]}}
'''פיוטר הראשון אלכסייביץ'''' (ב[[רוסית]]: '''Пётр I Алексеевич''') המוכר בשם '''פיוטר הגדול''' וכן '''פטר הגדול''' ([[9 ביוני]] [[1672]] - [[8 בפברואר]] [[1725]] <small>לפי [[הלוח הגרגוריאני]]</small>, [[30 במאי]] [[1672]] - [[28 בינואר]] [[1725]] <small>לפי [[הלוח היוליאני]]</small>) היה שליט [[רוסיה]] החל מ-[[7 במאי]] [[1682]] ועד ליום מותו. ראשית שלטונו הייתה במשותף עם אחיו החלש [[איוואן החמישי]], עד למותו של האח בשנת [[1696]]. משנה זו נותר שליט יחיד עד שנת [[1724]], בה החל לחלוק את השלטון עם אשתו [[יקטרינה הראשונה]]. תקופת שלטונו של פיוטר עמדה בסימן התפשטותה ה[[טריטוריה|טריטוריאלית]] של רוסיה לכיוון מערב והפיכתה ל[[מעצמה]] [[אירופה|אירופית]] מהדרג הראשון. כיום נחשב לאבי רוסיה המודרנית.
== ביוגרפיה ==
שורה 11 ⟵ 10:
לפי דרישתה של סופיה, פיוטר ואיוואן ישלטו במשותף, כשהאחרון יהיה הבכיר מבין השניים. סופיה שימשה כעוצרת וריכזה בידיה את כל הסמכויות השלטוניות במדינה למשך שבע שנים, עד שיגיעו הנערים לבגרות. פיוטר עצמו לא הוטרד מכך, והעביר את זמנו במשחקי מלחמה עם ידידיו, מהם צמחו שני הרגימנטים הראשונים של הצבא הסדיר החדש שלו ולאחר מכן גם ה"[[גווארדיה]]" הרוסית. בנוסף לכך התעניין פיוטר בבניית [[ספינה|ספינות]] ואף שט בספינה שבנה וכונתה "הספינה של פיוטר הגדול". אמו כפתה עליו להינשא, ובשנת [[1689]] נישא לאודוקסיה לופוחינה. הנישואין היו כישלון חרוץ והסתיימו כעבור עשר שנים, כשכפה פיוטר על אשתו להצטרף ל[[מנזר]].
בקיץ [[1689]] תכנן פיוטר ליטול את רסן השלטון מידיה של אחותו למחצה סופיה, שמעמדה נחלש עם כישלון המערכה ב[[חצי האי קרים|קרים]]. כשלמדה סופיה על תוכניותיו, קשרה נגדו יחד עם אחדים ממנהיגי הסטרלצים. אלא שלרוע מזלה, פלג יריב בסטרלצים תכנן להיפטר ממנה בלאו הכי. היא הודחה מהשלטון, וכך החלה תקופת שלטונם המשותפת של פיוטר הראשון ואיוואן החמישי.
שורה 17 ⟵ 16:
===ראשית שלטונו===
בראשית שלטונו יישם פיוטר רפורמות מקיפות שמטרתן להביא ל[[מודרניזציה]] ברוסיה. בעצת יועציו המערביים ארגן את הצבא הרוסי בהתאם לתפיסות אירופיות, פיזר את גדודי הסטרלצים המרדניים והרכיב צבא חדש על בסיס שני רג'מנטים שעם מפקדיהם שיחק בילדותו. בנוסף לכך חלם להפוך את רוסיה ל[[מעצמה ימית]]. הבעיה העיקרית עם חלומו זה הייתה נעוצה בעובדה שבזמנו לא היה לרוסיה מוצא ראוי לשמו
על מנת לשפר את מעמדה של רוסיה כמעצמה ימית, תכנן פיוטר לכבוש מוצאים נוספים לים הפתוח. בראשית שלטונו היה [[הים הלבן]] המוצא היחיד שבשליטתו. באותה תקופה נשלט [[הים הבלטי]] על ידי [[שבדיה]]. פיוטר ביקש להשתלט על [[הים הכספי]], אך לשם כך היה עליו לגרש את ה[[טטרים]] מקרבתו. הוא נאלץ לנהל מלחמה נגד ה[[חאן (תואר)|חאן]] של [[חצי האי קרים|קרים]], שהיה ה[[וסאל|וואסאל]] של [[האימפריה העות'מאנית|הסולטאן העות'מאני]]. יעד הכיבוש העיקרי של פיוטר היה המצודה העות'מאנית בעיר [[אזוב (עיר)|אזוב]], השוכנת על [[דון (נהר)|נהר הדון]]. בקיץ [[1695]] ארגן פיוטר את [[מערכות אזוב|מערכת אזוב]] על מנת לכבוש את המצודה, אולם תוכניתו לא צלחה. פיוטר שב למוסקבה בנובמבר אותה שנה, ועבר לבנות [[צי (יחידה בחיל ים)|צי]] גדול. ביולי [[1696]] שלח כוח ימי בן שלושים ספינות לערך על מנת לכבוש את המצודה, עד שזו נפלה ביולי של אותה שנה.
שורה 25 ⟵ 24:
הגם שנכשלה בניסיונותיה להקים ברית אנטי-עות'מאנית, המשיכה "המשלחת הגדולה" לסייר באירופה. בביקוריו ב[[אנגליה]], ב[[האימפריה הרומית הקדושה|אימפריה הרומית הקדושה]] ובצרפת למד הצאר הרוסי אודות התרבות המערבית. הוא חזה בבניית ספינות ב[[דטפורד (לונדון)|דטפורד]] וב[[אמסטרדם]], למד על ה[[ארטילריה]] המודרנית בביקורו ב[[קלינינגרד|קניגסברג]]. ביקורו נקטע בשנת [[1698]], אז נקרא לסור בדחיפות לרוסיה על מנת לדכא את [[מרד 1698|מרד החיילים במוסקבה]]. אלא שהמרד דוכא עוד לפני שובו של הצאר, במחיר הרוג בודד. למרות זאת, פיוטר לא גילה רחמים כלפי המורדים. יותר מ-1,200 מהם עונו והוצאו להורג, כשפיוטר עצמו נמנה עם המוציאים להורג. הסטרלצים פוזרו, ומושא הערצתם - סופיה, אחותו למחצה של פיוטר - הוכרחה להצטרף ל[[מנזר]]. בשובו לרוסיה התגרש באופן רשמי מאשתו, הצארינה יבדוקיה לופוחינה, אותה גירש למנזר שנים קודם לכן. היא ילדה לו שלושה בנים, אולם רק אחד - [[יורש העצר]] [[אלכסיי רומנוב|אלכסיי]] שרד מעבר לגיל ההתבגרות, הואשם בבגידה ונפטר ב[[מעצר]].
בביקוריו בממלכות האירופיות התרשם פיוטר כי המנהגים והגינונים האירופיים הנם עליונים על אלו הנהוגים ברוסיה. בעקבות זאת, ציווה על כל פקידיו ואנשי חצרו לגזוז את [[זקן|זקניהם]] הארוכים ולעטות מלבושים אירופיים. [[בויאר
===המלחמה הצפונית הגדולה===
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה הצפונית הגדולה}}
[[
פיוטר כונן שלום עם האימפריה העות'מאנית, והפנה את תשומת לבו להשגת העליונות המיוחלת בים. יעדו הבא היה [[הים הבלטי]], שחלקו המזרחי נכבש כמעט כולו על ידי שבדיה חמישים שנה קודם לכן. פיוטר הכריז על [[המלחמה הצפונית הגדולה]] כנגד שבדיה ועל מלכה בן ה-16, [[קרל השנים עשר, מלך שבדיה|קרל השנים עשר]]. אויבותיה הנוספות של שבדיה באותה תקופה היו [[דנמרק]], [[נורבגיה]], [[סקסוניה]] ו[[פולין]].
שורה 36 ⟵ 35:
בשנת [[1703]], בעיצומם של הקרבות בין שבדיה ופולין, ייסד פיוטר את עירו החדשה [[סנקט פטרבורג]] (על שם [[פטרוס הקדוש]]) באזור [[אינגריה]] (שאותה כבש מידי שבדיה). כדי לנצל את מלוא המשאבים לצורך בניית העיר החדשה, אותה ביקש להפוך ל[[עיר בירה|בירת]] רוסיה, אסר פיוטר על בניית מבני אבן כלשהם מחוץ לשטח העיר, עד אשר בניינה יושלם. במקביל, לקח פיוטר את מרתה סקוורונסקיה כפילגש. לאחר שהמירה דתה ל[[נצרות אורתודוקסית]] ואימצה את השם יקטרינה, נישאה לפיוטר בחשאי בשנת [[1707]].
סדרת הפסדים הביאה את המלך הפולני [[אוגוסט השני]] לוותר על כתרו בשנת [[1706]]. תשומת לבם של השבדים הועברה עתה לרוסיה, וב-[[1708]] פלשו לתחומה. ביולי של אותה שנה נוצחו כוחותיו של פיוטר ב[[קרב גולובצ'ין]]. וקרל המשיך את מסעו לתוך רוסיה, תוך כדי שהוא כורת ברית עם ה[[הטמן]] של ה[[קוזאק
למרות אובדן האספקה סירב קרל לסגת, ובמקום זה בחר לפלוש ל[[אוקראינה]], שבה היה לו בן ברית בדמותו של מזפה. פיוטר השכיל לשנע את כוחותיו דרומה, ולהשמיד כל נכס רוסי שיכול היה לסייע לשבדים בדרכם לאוקראינה. ללא [[אספקה]] ראויה, השבדים לא הצליחו לכלכל את כוחותיהם, וסבלו בחורף הקר של [[1708]]-[[1709]]. אף על פי כן, עם בוא הקיץ חידשו השבדים את מאמציהם לכבוש את אוקראינה. בשלב זה גילה פיוטר תוקפנות רבה יותר, וצבאו פגש בצבא השבדי ב[[קרב פולטבה]] ב-[[27 ביוני]] [[1709]]. עתה קצר פיוטר את פירות ההשקעה בצבאו: הצבא הרוסי גרם לעשרת אלפים הרוגים בקירוב לצבא השבדי, ושבה את רוב שרידיו של הצבא השבדי במחיר של כמה אלפי הרוגים ופצועים מצידם. בפולין שב אוגוסט השני לכהן כמלך. קרל נמלט לשטח האימפריה העות'מאנית ש[[מדינה נייטרלית|שמרה עד אז על נייטרליות]], וניסה לשכנע את הסולטאן, [[אחמד השלישי]] לסייע לו במערכה מחודשת נגד הרוסים.
שורה 42 ⟵ 41:
פיוטר הוכיח את פזיזותו כשתקף את [[מלחמת רוסיה-טורקיה (1710-1711)|האימפריה העות'מאנית]] ב-[[1710]], פעולה שבעקבותיה לא יכלה האחרונה להישאר נייטרלית. המערכה שניהל פיוטר נגד העות'מאנים הייתה הרת-אסון - צבאו כותר בערבות הגדולות. בהסכם השלום שנחתם לאחר המלחמה נאלצה רוסיה להשיב לחזקת העות'מאנים את נמלי [[הים השחור]] שתפסה בשנת [[1697]]. בתמורה, הסכים הסולטאן להתיר לפיוטר ולצבאו לעזוב את המחנה המכותר ולגרש את קרל מארצו.
צבאותיו הצפוניים של פיוטר השתלטו על המחוז השבדי [[ליבוניה]] (צפונה של [[לטביה]] המודרנית ודרומה של [[אסטוניה]] המודרנית), ודחקו את השבדים לאזור [[פינלנד]]. רובה של פינלנד נכבשה על ידי הרוסים בשנת [[1714]]. הצי הרוסי היה כה חזק, עד כי פלישה לשבדיה גופא הסתמנה כאפשרות מציאותית. פיוטר אף השיג את תמיכתן הצבאית של [[פרוסיה]] ונסיכות [[האנובר]]. ובכל זאת, סירב קרל להיכנע, ורק נפילתו בקרב בשנת [[1718]] אפשרה את סיום המלחמה. עד [[1720]] כרתה שבדיה
===סוף שלטונו===
שורה 49 ⟵ 48:
פיוטר אף שינה את מבנה [[הכנסייה האורתודוקסית]]. מנהיגה המסורתי של כנסייה זו היה ה[[פטריארך של מוסקבה]]. בשנת 1700, כשהתפנתה משרה זו, סירב פיוטר למנות אליה אדם כלשהו וביטל אותה. בשנת [[1721]] הקים את [[הסינוד הקדוש]], מועצה המונה עשרה אנשי דת, שנועדה למלא את תפקיד הפטריארך של מוסקבה.
פיוטר עדכן את מערכת המיסוי וקבע [[מס
בשנת [[1722]] הוא יזם [[מלחמת רוסיה-פרס (1722 - 1723)|מערכה נגד פרס]] שנמשכה גם בשנת [[1723]]. במסגרת חוזה שסיים את הלחימה ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה רוסית]] התווספו ערי [[בקו]], [[דרבנט]] והסביבה.
| |||