האימפריה הספרדית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת קישורים
←‏הדרך לרוקרואה: הוספת קישורים ותיקון קישור
שורה 117:
ב-[[1621]], ירש [[פליפה הרביעי, מלך ספרד|פליפה הרביעי]] את האימפריה הספרדית. בשנה שלאחר מכן, הוחלף ראש השרים ב[[גספר דה גוזמן, רוזן-דוכס אוליבארס]], שהאמין שהמקור לכל צרותיה של ספרד היו ארצות השפלה. לאחר מספר הצלחות פנימיות, הובסו הבוהמים ב[[קרב ההרים הלבנים]] ב-1621, וב[[קרב שטאדטלוהן]] ב-[[1623]]. המלחמה עם הולנד התחדשה ב-1621, והתפתחה עם כיבושה המחודש של ברדה בידי הספרדים ב-[[1625]]. הצטרפותו של [[כריסטיאן הרביעי, מלך דנמרק]], מהמלכים העשירים באירופה באותה התקופה, למלחמה לצד הפרוטסטנטי הצית חשש בקרב ההנהגה הספרדית. אך ניצחון האימפריה הרומית הקדושה עליו ב[[קרב גשר דסאו]], ושנית ב[[קרב לותר]] (שניהם ב-[[1626]]), הסיר חשש זה מליבם.
 
במדריד החלה להתפתח התקווה כי הולנד סוף סוף תיפול שנית לידי האימפריה. לאחר ההפסד של הכוחות [[הנצרות הפרוטסטנטית|הפרוטסטנטיים]] והדנים בגרמניה, וההסתבכות של צרפת במלחמות פנימיות (באותה התקופה החל [[מצור לה רושל]]), עליונותה של ספרד לא הייתה מעורערת. באותה התקופה הגה אוליבארס המשפט המפורסם - "אלוהים הוא ספרדי והוא חלק מהאומה שלנו בימים אלו" (בספרדית: Dios es español y está de parte de la nación estos días).
 
אוליבארס הבין כי מדינתו זקוקה לרפורמה משמעותית, אך על מנת לעבור אותה, היא זקוקה לשלום. מפלתה של הולנד נוספה לרשימת הנחיצויות שלו, מאחר שכל תנועה פרוטסטנטית אנטי-הבסבורגית, מקורה היה בהולנדב[[הולנד]]. יותר מכך, הבנקאים ההולנדים היו אלו שכילכלו את הסוחרים הספרדים ב[[איי הודו המזרחית הספרדיים|איי הודו המזרחית]], ובאותה התקופה החלו יזמים ומתיישבים הולנדים [[האימפריה ההולנדית|להפר את ההגמוניה]] הקולוניאלית של ספרד ופורטוגל.
 
כשמרבית מצבאו של פליפה התמקד במלחמה בארצות השפלה, עתיד המלחמה נראה מובטח לטובת ספרד. את שנת [[1627]] סימנה תפנית במלחמה ובעתידה של ספרד, מאחר שבאותה השנה קרסה טוטאלית הכלכלה הקסטיליאנית. ההבסבורגים הוציאו הון רב במלחמה והשפילו את ערכו של המטבע שלהם, מה שהוביל ל[[אינפלציה]] משמעותית, כמו שקרה בשנה שקדמה לכך באוסטריה. עד שנת [[1631]], חלקים מקסטיליה נקטו בכלכלת [[סחר חליפין]], ולכן התקשה הממשל לאסוף כספי מסים מספקים ממעמד האיכרים. הממשל היה תלוי ברווחים שהגיעו מהמושבות הספרדיות שמעבר לים.
שורה 128:
משאביה הצבאיים של ספרד היו פרושים ברחבי אירופה, וכן גם בים היו מפוזרים צייה, כנגד הציים המתפתחים של הולנד וצרפת, וגם לנוכח האיום המתמשך מצד העות'מאנים וה[[ברבריה|ברבריים]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]]. בנוסף, משימת ההחלשה של הספנות ההולנדית הופקדה בידיהם של [[הדנקירקים]] (Dunkirkers), שנחלו הצלחה משמעותית. ב-[[1625]], צי משולב ספרדי-פורטוגזי כבש בחזרה את העיר האסטרטגית לחופי ברזיל - [[סלבדור (ברזיל)|סלבדור]] מידי ההולנדים. מלבד זאת, ברחבי העולם נקודות המסחר והמבצרים המבבודדים שהיו בידיה של פורטוגל, באסיה ובאפריקה, היו חשופים לפשיטות ולהשתלטויות אנגליות והולנדיות.
 
ב-[[1630]], [[גוסטב השני אדולף, מלך שבדיה]], מהמנהיגים הבולטים בהיסטוריה, נחת בגרמניה עם צבאו ושחרר את העיר [[שטרלזונד]], מאחרוני המעוזים הקתולים בגרמניה. לאחר מכן, המשיך גוסטב דרומה וניצח ניצחונות חשובים ב[[קרב ברייטנפלד (1631)|ברייטנפלד]] וב[[קרב לוצן|לוצן]]. התערבותו של גוסטב במלחמה עודדה פרוטסטנטים נוספים להיכנסלהכנס למלחמה. המצב הקתולי השתפר עם מותו של גוסטב ב[[לוצן]] ב-[[1632]], ועם הניצחון בקרב המפתח ב[[קרב נורדלינגן (1634)|נורדלינגן]] ב-[[1634]]. מעמדת הכוח, פנה הקיסר הקתולי למדינות גרמניה בשלום; רבות מהן הסכימו, כולל שתיים ממדינות המפתח הפרוטסטנטיות - [[ברנדנבורג]] ו[[סקסוניה]]. צרפת הצטרפה למשוואה לאחר חתימת ההסכמים והפרה את המשוואה הדיפלומטית.
 
[[הקרדינל רישלייה]] הקתוליה[[הנצרות הקתולית|קתולי]] מצרפת היה תומך של ההולנדים ושל הפרוטסטנטים מתחילת המלחמה, כשהוא שולח משאבים וציוד במטרה להחליש את בית הבסבורג באירופה. רישלייה החליט כי [[שלום פראג]] שנחתם בין האימפריה הרומית הקדושה לסקסוניה והמדינות הפרוטסטנטיות, היה מנוגד לתוכניות הצרפתיות, והכריז מלחמה על האימפריה הרומית הקדושה וספרד, מספר חודשים לאחר חתימת ההסכם. במלחמה הזו, הכוחות הספרדים המנוסים נחלו הצלחות מסוימות בתחילתה. אוליבארס הורה על מתקפה על צפון צרפת מארצות השפלה הספרדיות, במטרה לנפץ את מעמדו ונחישותו של [[לואי השלושה עשר, מלך צרפת]], ולהפיל את רישלייה. ב-[[1636]], הכוחות הספרדים התקדמו דרומה בצרפת עד ל[[קורבי]] - עתיד המלחמה היה נראה כניצחון ספרדי מובהק.
 
[[תמונה:Rocroi.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[קרב רוקרואה]] - שסימן את סופה של הדומיננטיות הספרדית באירופה]]