פתיחת התפריט הראשי

שינויים

לאחר קבלת פנים בבית העירייה התעקש פרנץ פרדיננד לצאת לבקר את פצועי תקרית הרימון. שיירתו יצאה לכיוון בית החולים במסלול ההפוך בו הגיעה. בגלל טעות של נהג בשיירה היא סטתה מהרחוב הראשי ונקלעה, לגמרי במקרה, לרחוב פרנץ יוזף, סמוך לבית קפה בו ישב אחד המתנקשים. [[גברילו פרינציפ]] לא החמיץ את ההזדמנות, שלף אקדח ובשתי יריות הרג את פרנץ פרדיננד ואת אשתו. המתנקש נעצר והועמד לדין יחד עם קושרים נוספים. הקושרים הבוגרים נדונו למוות, ואילו המתנקש, שהיה בן 19 בעת ההתנקשות, נדון ל-20 שנות מאסר כי עונש מוות ניתן היה לגזור רק מגיל 20. כעבור 4 שנים מת בכלא ממחלת ה[[שחפת]].
 
הסיבה שהניעה את הלאומנים הסרביים לבצע את ההתנקשות הייתה האיבה ששררה אותה עת בין הסרבים ל[[הקיסרות האוסטרו-הונגרית|אוסטריה]]. הסרבים דרשו לגרוע מאוסטריה שטחים ולספחם ל[[סרביה]] ואילו האוסטרים סברו כי מוטב להרוס את סרביה, לפני שזו תקבל את ההזדמנות לפתוח מערכה מסוג זה. בנוסף, כמה חברים בממשלה האוסטרית חשו כי מערכה בסרביה תהא המזור המושלם לבעיות הפנימיות של האימפריה האוסטרו-הונגרית. ההתנקשות בפרנץ פרדיננד ביולי 1914 הביאה עמה את ההזדמנות שאותה חיפשו אותם מנהיגים אוסטרים, לבוא חשבון עם הממלכה הסלאבית הקטנה. עם הרצח החלו [[הקיסרות האוסטרו-הונגרית]] ובעלת בריתה [[גרמניה]] במהלכים מדיניים נגד סרביה, בעוד [[האימפריה הרוסית|רוסיה]], [[צרפת]] ו[[בריטניה]] תמכו בסרביה. הכדור המדיני-צבאי החל להתגלגל עד [[1 באוגוסט]] 1914, שבו הכריזה גרמניה מלחמה על רוסיה והחלה [[מלחמת העולם הראשונה]].
 
==בתרבות==