|
==מקור השם==
קיבוץ נערן נקרא על שם יישוב [[המקרא|מקראי]], שהמשיךבשם להתקיים ב'''[[התקופהנערן הרומית(יישוב בארץ ישראלקדום)|תקופה הרומיתנַעֲרָן]]''', שהמשיך להתקיים כיישוב וב[[התקופהיהודים|יהודי]] הביזנטיתגם בארץבתקופת ישראל|תקופה[[המשנה]] הביזנטיתו[[התלמוד]]{{הערה|{{דבר||מסע'''אנציקלופדיה בבקעה|1971/10/10|01200}}מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו''', הוצאת מוסד ביאליק, כרך ה', 894-895.}}.
ב[[ספר יהושע]] (טז, ז) נזכר היישוב בצורה '''נערתה''' (או '''נערה''') לצד [[יריחו]], בתיאור גבולות נחלת [[שבט אפרים]]: {{ציטוטון|וְיָרַד מִיָּנוֹחָה עֲטָרוֹת וְ'''נַעֲרָתָה''', וּפָגַע בִּירִיחוֹ וְיָצָא הַיַּרְדֵּן}}.
לאחר מכן, בספר [[דברי הימים א]] (ז, כח), נזכר היישוב בצורה '''נערן''', כגבול המזרחי של נחלת [[שבט אפרים]]: {{ציטוטון|וְלַמִּזְרָח נַעֲרָן וְלַמַּעֲרָב גֶּזֶר}}.
בתקופת ה[[משנה]] ו[[התלמוד]] נזכר היישוב "נערן" כיישוב [[יהודי]] הסמוך ל[[יריחו]], אשר סבל מהתנכלות תושביה הנוכרים של [[יריחו]] ([[מדרש]] [[איכה רבה]]).
[[אוסביוס]] ב[[אונומסטיקון]] (תחילת המאה ה- 4 לספירה) מציין את היישוב ה[[מקרא|מקראי]] כ"כפר קטן של יהודים" המכונה בימיו "נערה".
שרידי [[בית הכנסת בנערן|בית הכנסת]] של היישוב הקדום נתגלו כ- 5 ק"מ מצפון ל[[יריחו]].
== ראו גם ==
*[[נערן (יישוב קדום)]]
*[[בית הכנסת בנערן]]
* [[קבוצות הבחירה]]
==לקריאה נוספת==
| 