נחלת שבט מנשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1תיאור\2 |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
הגורל, אשר לפיו חולקו הנחלאות, היה מבוסס, בין השאר, על היכולת הכלכלית של חבל הארץ לפרנס את האוכלוסייה אותה הוא יישא. [[יהושע בן נון]] מציין מדוע דווקא השבטים לבית יוסף נחלו את [[השומרון]]. בתחומי השבטים אלה, על פני שטח רחב, עדיין ישבו עמים זרים: הַפְּרִזִּי,ְהָרְפָאִים והַכְּנַעֲנִי, אלה היו עמים חזקים שרק שבטים חזקים יכולים להמודד עימם. כמו כן, היו בהר אפרים ובהר מנשה שטחי [[יער|יערות]], שאינם מאפשרים לעבד את האדמה. רק שבט חזק יכול לברות את היערות.
העובדה כי מדובר באזורים בעלי פוטנציאל כלכלי נמוך באה לידי ביטוי בדלילות האוכלוסייה בהם. בכתבי [[אל-עמארנה]], המתארים את שמות הערים שנכבשו בארץ ישראל, לא מופיעות ערים מ[[הר שומרון]]. (אחרים מייחסים את חוסר האזכור של ערים אלה לשיתוף פעולה של תושבי האיזור עם הכובשים.) מיעוט האוכלוסייה באזור איפשר ל"שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר, הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ" לומר לבני יעקב, בבואו לבקש את [[דינה]] לבנו: "וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת-יָדַיִם, לִפְנֵיהֶם".{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לד|כא}}.}} ואכן בני יעקב מוצאים את המרחב נוח למרעה ורועים בו את צאנם בשכם :"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם".{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לז|יב}}.}}
גם הממצאים הארכאולוגיים ב[[יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח|סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח]] שנערך בשומרון אחרי [[מלחמת ששת הימים]], הראו כי מעט שרידים ארכאולוגיים התגלו מהתקופות שקדמו לתקופת התנחלות בני ישראל.
| |||