מצד חצבה – הבדלי גרסאות

# מצודה מהמאה ה-10 לפנה"ס (תקופת [[דוד המלך|דוד]] ו[[שלמה המלך|שלמה]]).

# מצודה ישראלית גדולה מאד (כ-10 דונם, כגודלו של כל [[תל באר שבע]]) מוקפת חומת סוגרים ומגדלי פינה, כאשר הפן הקיצוני של החומה הוא קדמות ונסוגות. המצודה, שמתוארכת למאות ה-9-8 לפנה"ס, יכולה להיות מיוחסת למלך [[יהושפט]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|כב}}}} שבנה אוניות תרשיש, או ל[[אמציה בן יואש]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|יד}}}} שכבש את סלע ונלחם עם האדומים, או ל[[עוזיהו]] בן אמציה{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|יד}} ו-{{תנ"ך|מלכים ב|טו|ללא=ספר}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|כו}}}}, שבנה מגדלים וחצב בורות רבים. הממצא מתאים לתקופת המלכים האלה, ויכול להיות שמלך אחד התחיל ואחר המשיך. כיום אפשר לראות בשטח את יסודות הקירות של המצודה הזו, כמו גם שרידי שתי ממגורות ששימשו לשמירת תבואות. הממגורות היו מדופנות בטיח על מנת למנוע חדירת לחות ומכרסמים פנימה. לתוך אחת הממגורות בנו הרומאים מאוחר יותר בור מים. בפינת המצודה נמצאת חומה עליונה גבוהה, חלקה משוחזר בבנייה חדשה לגמרי - זהו קו החומה הרומית. כן אפשר לראות את השער היהודאי, שלו 2 תאים מכל צד, ואומנות בולטות פנימה. משני צידי השער יש גם מגדלים גדולים שנראית בהם אומנה גדולה שכנראה תמכה במדרגות עץ שעלו למעלה. לחומה יש מין חלקלקה קדמית קטנה- היא בנויה קדמות ונסוגות. בנוסף, לחומה יש סוגרים קונסטרוקטיביים- חללים שמולאו בעפר ולא שימשו כחדרים כמו בבאר שבע. בנו קיר קדמי וקיר אחורי, ואת החלל באמצע מילאו בעפר. במצודה שב[[עציון גבר|תל אל-ח'ליפה]] (ליד [[עקבה]]) סגנון הבנייה דומה, כמעט זהה בתוכנית של המצודה הזו. המצודה הגדולה נהרסה כנראה ברעש האדמה הגדול שאירע בשנת 760 לפנה"ס, שנזכר על ידי הנביא [[עמוס]].

[[קובץ:Metsad-Hatseva-287.jpg|250px|ממוזער|שמאל]]

# השלב הבא של תפקוד המקום הוא שלב [[נבטים|נבטי]], שאין הרבה ממצא ממנו בשטח, קצת מטבעות וחרסים ויסודות של קיר.