מחשבה פלילית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת ערך עקרון המזיגה תגיות: חזרות עריכה חזותית |
מ בוט החלפות: רציונלי, \1על ידי, תאור\1, בג"ץ\1 |
||
שורה 8:
== הקשיים בדרישת המחשבה הפלילית ==
=== '''הקושי
כיצד ניתן לטעון שהמחשבות שעוברות במוחו של פלוני זהות למחשבות שראוי שיעברו במוחו, בעת עשיית פעולה כלשהי?
הקושי נובע מהתפיסה של המשפט הפלילי את הציבור כיצורים
=== '''הקושי המעשי''' ===
כיצד ניתן להוכיח מבחינה עובדתי את מחשבותיו של פלוני בעת שעשה את המעשה?
הקושי נובע מהתפיסה של המשפט הפלילי להוכחת היסוד נפשי כאל הוכחה של עובדה בעולם בעוד שמבחינה מעשית אין יכולת להוכיח את הדבר מבחינה ראייתית.על כן, לשם הוכחת היסוד הנפשי, מתבססים על חזקות משפטיות<ref>בג"
== דרישת ההוכחה של המחשבה הפלילית ==
שורה 57:
ישנם 2 מצבים עיקריים בהם מתקיים עקרון הסימולטניות, -
# '''מקרים בהם המחשבה הפלילית קודמת למעשה''' - כאשר ביהמ"ש נוטה לדחות טענה זו
# '''מקרים בהם המעשה קודם למחשבה הפלילית''' - ביהמ"ש נוטה לדחות טענה זו
אולם, למרות הקושי בהוכחת טענה זו, עקרון שימש כהגנה במקרים רבים, כשהבולט בהם הוא פס"ד ורטר<ref>ע"פ 2588/90 ורטר נ. מ"י''',''' פ"ד מו (4) 712</ref>. ורטר, עיתונאי, השיג תשליל שמקורו בפעולות חקירה מאת סניגורית, ופרסם את התמונה שמקורה בתשליל. השופט ברק זיכה אותו בשל כך שלא הוכח מזיגה בין היסוד הנפשי למעשה, שכן כאשר השיג את התשליל לא הייתה כוונה.
| |||