נחלת שבט מנשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ דרוש מקור |
||
שורה 6:
הגורל, אשר לפיו חולקו הנחלאות, היה מבוסס, בין השאר, על היכולת הכלכלית של חבל הארץ לפרנס את האוכלוסייה אותה הוא יישא. [[יהושע בן נון]] מציין מדוע דווקא השבטים לבית יוסף נחלו את [[השומרון]]. בתחומי השבטים אלה, על פני שטח רחב, עדיין ישבו עמים זרים: הַפְּרִזִּי,ְהָרְפָאִים והַכְּנַעֲנִי, אלה היו עמים חזקים שרק שבטים חזקים יכולים להמודד עימם. כמו כן, היו בהר אפרים ובהר מנשה שטחי [[יער|יערות]], שאינם מאפשרים לעבד את האדמה. רק שבט חזק יכול לברות את היערות.
העובדה כי מדובר באזורים בעלי פוטנציאל כלכלי נמוך באה לידי ביטוי בדלילות האוכלוסייה בהם. בכתבי [[אל-עמארנה]], המתארים את שמות הערים שנכבשו בארץ ישראל, לא מופיעות ערים מ[[הר שומרון]].
גם הממצאים הארכאולוגיים ב[[יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח|סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח]] שנערך בשומרון אחרי [[מלחמת ששת הימים]], הראו כי מעט שרידים ארכאולוגיים התגלו מהתקופות שקדמו לתקופת התנחלות בני ישראל.
|