מבצרים צלבניים במזרח התיכון – הבדלי גרסאות

 

==סוגי המבצרים==

 

בתוך תקופה קצרה מכניסתם לארץ ישראל עברו הצלבנים מבניית מצודות פשוטות ואף פרימיטיביות לבניית מבצרים מורכבים וחדשניים שתוכניתם מעידה על הבנה בכל היבטי האדריכלות הצבאית. הצלבנים הפגינו גמישות וסתגלנות כשהם משתמשים ומתאימים לצרכיהם דגמים קיימים. כך ניתן להבחין במבצרי המגדל, שבבסיסם חיקו את [[אב טיפוס|אב הטיפוס]] האירופאי, ובקסטרום, ששורשיו במצודות [[האימפריה הרומאית|רומאיות]] ו[[האימפריה הביזנטית|ביזנטיות]]. הצלבנים לא הסתפקו בהעתקה, אלא פיתחו דגמי מצודות ייחודיים, ובראשם "הקסטרום הכפול", הידוע גם כ[[מצודה קונצנטרית]], ומצודות ההרים, הידועות בספרות המקצועית גם כ[[מצודת דורבן|מצודות דורבן]]{{הערה|1=Ronnie Ellenblum Crusader castles and modern histories Cambridge, UK : Cambridge University Press, 2007 page 71}}. למרות המספר המרשים של חורבות ושרידים, מרבית הביצורים הצלבניים סבלו מתהליכי הרס ובלייה אגרסיביים ורוב המבצרים בארץ ישראל נהרסו עד היסוד, ומביצורי הערים המרכזיות בהם ישבו האצילים הגדולים לא נותר שריד. החורבות שנותרו ואלו שנחשפו ב[[חפירות ארכאולוגיות]] מאפשרים שיחזור של הישגי האדריכלות הצבאית הצלבנית ותפקידם של המבצרים הצלבניים במערכת ה[[קולוניאליזם|קולוניאלית]], שבסיכומו של דבר כשלה ונעלמה מעל במת ההיסטוריה.