הבדלים בין גרסאות בדף "חלונות ארדון"

אין שינוי בגודל ,  לפני 5 שנים
מ
בוט החלפות: \1מאחר ש
מ (בוט החלפות: \1מאחר ש)
החלון המרכזי הופך דרמטי הרבה יותר. השמיים הסגולים-כחולים שמשמאל, מתחלפים בשמים אדומים כדם, מהם מהדהדת ביקורתו של ישעיהו: "ידיכם דמים מלאו" (ישעיהו, א', 15). כמעין הפוגה למתח של השמיים ספוגי הדם, מרחף בלבם הפסוק: "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", עליו נשען אחד מהמוטיבים רבי ההבעה של ארדון "אילן הספירות" הקבלי בגוון כחול, ולצדו סמלים נוספים.
 
אל ציורי הספירות השונים התוודע ארדון ב-[[1949]], כשהופיע הספר "משנת הזוהר" בתרגומו של [[ישעיה תשבי]] שכלל ציורים גראפיים. הייצוג הגראפי של הספירות הפתיע והלהיב את דמיונו של ארדון והיה בעיניו ציורי ורב-דמיון. נראה, ששיקוליו של ארדון בבחירת הסמלים היו אסתטיים בעיקרם‏‏{{הערה|שם=Schwarz12}}. יחד עם זאת, הצבת סימבול עשר הספירות הקבלי בלב היצירה בא מאחר ורעיוןשרעיון תורת הקבלה הוא הבאת העולם לתיקון והשלמה הרמונית, כפי שעולה מרוח נבואות אחרית הימים של הנביא ישעיה המוצגות בכל רוחב היצירה.
 
מתחת לשמים האדומים מופיעה ירושלים, שהחומה שלה היא בעצם מגילת קלף. ארדון העתיק בדייקנות את מגילת ישעיהו שנתגלתה במערות [[קומראן]] ויצר לה צורה של חומה. על חומה זו אמר האמן: "חומת ירושלים כאן, או נבואה הנצחית כחומה? זו מטמורפוזה של שתיהן, של אות ואבן. כאן חזון השלום ועיר השלום מתקוממים נגד פלגי הדם שמעליהם..."‏‏{{הערה|1=‏ארדון, מרדכי "מרדכי ארדון על יצירתו", בתוך חלונות ארדון. ירושלים. ללא ציון עמודים.‏}}