פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בוט החלפות: \1אופייני\2
;משרות שלטוניות לממלוכים בלבד: כל הפקידות באה משורות הקצינים הממלוכים הפורשים. בתמורה לשירות במשרה לא שולמה משכורת מהקופה הציבורית, חלף זאת זכה הפקיד לשטח אדמה חקלאי שעובד על ידי אריסים, רוב תנובת הקרקע הייתה שייכת לפקיד. האריסים זכו להגנה מהפקיד ויכלו גם למכור מקצת מיבולם בשווקים מקומיים. אולם על פי החוק הממלוכי לא יכול היה בעל תפקיד להוריש רכוש לצאצאיו, היות שהרכוש נחשב כחלק מן המשרה. על כן, הדרך היחידה של בעל תפקיד ממלוכי לדאוג לצאצאיו הייתה באמצעות הקדשת חלק מרכושו להקדש ([[וקף]]) תוך מינוי בנו למנהל נכסי ההקדש, כך שיזכה ל[[שכר]] ממנו. ההקדש יכל להיות הקמת מבנה דת ([[מסגד]] או [[מדרסה]]), מימון איש דת וכדומה. לממלוכים ניתנו זכויות-יתר נוספות רבות, בהן הזכות לרכב על סוס, כפי שמציין ר' [[מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל|משולם מוולטרה]]: "וכולם רוכבים על החמורים ועל הפרדות כי אינו רשאי שום אדם, אפילו ישמעאלי, לרכוב על סוסים אלא הממילוקי לבדם."‏‏{{הערה|1=‏[[אברהם יערי]], '''[[מסעות ארץ ישראל]]''', תל אביב, תש"ו, עמוד 119.‏}}
 
;הקפדה על אסתטיקה בבניה הציבורית: כבר מימיו של בייברס מורגשת הקפדה על בנייה ציבורית אסתטית. הדברים אמורים הן במבני דת והן בגשרים. הפריטים המאפיינים בתקופת בייברס הם קשתות מחודדות, עיטור באמצעות כתובות מסוגננות וסמלים‏‏{{הערה|1=‏למשל סמלו של בייברס - שני זוגות [[ברדלס]]ים המעטרים את גשר ג'נדס ליד לוד ואת מבנה הח'אן ממזרח לירושלים ששרידיו משולבים ב[[שער האריות]] ב[[שימוש משני]].‏}} ותשליב אבנים ([[אבלק]]). בשנים הבאות הועשרה [[אדריכלות ממלוכית|האדריכלות הממלוכית]] בפריטים אופינייםאופייניים נוספים.
 
;הסתמכות כלכלית על מכסים: המקור הכספי העיקרי לקופה הציבורית הממלוכית היה [[מכס]]י התנועה המסחרית מ[[הודו]] ו[[עדן]] לאירופה, שעברה רובה ככולה דרך נמלי אלכסנדריה וצור. בשליטת הממלוכים נמצאו דרכי מסחר שנמשכו אל עומק אסיה, אשר עברו מצפונה ומדרומה של ארץ ישראל ועליהן הובלו סחורות יקרות ערך כ[[תבלין|תבלינים]], [[בושם|בשמים]] ו[[אבן חן|אבני חן]]. גם מכס ממשלתי צנוע יכל להזרים הון עתק לקופה הממלוכית. מה גם שהמכס היה שרירותי ונקבע לפי היכולת המרבית של השלטון להכביד את ידו על הסוחרים. זו הייתה [[מדיניות כלכלית]] קצרת רואי כיוון שלא פיתחה שום חלופה ראויה למימון ההוצאות מתוך כוחות פנימיים. ברגע בו תנאים פוליטיים, פגעי טבע, [[שוד ימי]] וגילוי נתיבי מסחר מתחרים הפנו את המסחר מנמלי מזרח הים התיכון, קרסה הכלכלה הממלוכית במהירות.
233,682

עריכות