יאדביגה וייס-מרצינקייביץ' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: מצוי\1
שורה 14:
== ביוגרפיה ==
וייס-מרצ'ינקייביץ נולדה ב[[פביאניצה]] Pabianice פרבר של [[לודז']] (10 ק"מ דרומית-מערבית לעיר).
כבת של ארתור וייס ושל פאולה לבית יאנובסקי.קיימת מחלוקת לגבי מוצאה. ב[[אנציקלופדיה יודאיקה]] וב[[מוזיאון השואה בוושינגטון]] שמה נכלל ברשימת הספורטאים הפולנים ממוצא יהודי. מצד שני, לפי עדויות על היוחסין של משפחת אביה, אבות משפחת וייס, שסמלה האצילי היה "ברבור",היו [[גרמנים]] שהגיעו במאה ה-13 מאזור [[וסטפאליה]] ל[[ליבוניה]]. בביוגרפיה שפורסמה באתר פולני בעיר הולדתה, פביאניצה,{{הערה|[אתר האיגוד של יוצאי פביאניצה ברשת zjednoczeniepabianickie]}} חולקים על הטענות שוייס-מרצינקייביץ' הייתה ממוצא יהודי. ואכן בפרטים הביוגרפיים אינן מצויינותמצוינות עדויות התומכות ביהדותה. שמה אינו מוזכר בימינו רשימת [[יד לאיש הספורט היהודי|International Jewish Sports Hall of Fame]].
יאדביגה התחילה מגיל מוקדם לשאוף לקריירה אתלטית, אבל בהתחלה נתקלה להתנגדות הנהלת בית הספר ושל אביה
לפעילותה הספורטיבית מחוץ לכתלי בית הספר. לבסוף עם גיבוי מצד אמה נרשמה לאגודה הספורטיבית "סוקול" בפביאניצה והתאמנה במסגרתה בשלושה תחומים: ריצה, קפיצות, וזריקת דיסקוס. במקביל לפעילותה הסופרטיבית סיימה בשנת [[1931]] את בית הספר התיכון למסחר בלודז'. בשנת 1939 התחתנה ידביגה וייס עם הנהג פרנצישק גרנטקייביץ' ולבני הזוג נולדו שני בנים: אנדזיי' ומאציי. בשנות הכיבוש הגרמני שהתה הספורטאית בהתחלה בלודז ואחר כך בוורשה עצמה, ברובע ז'וליבוז'. בשנת 1943 היא ובעלה נעצרו ונחקרו חקירה קשה בכלא ה[[גסטפו]] בשדרות שוך. אחרי דיכוי [[מרד ורשה]] בורשה בשנת 1944 חזרה לעירה, פביאניצה ובתום המלחמה שבה לפעילותה הספורטיבית ההתחרותית במסגרת DJS לודז והמועדון המקומי Włókniarz. אחרי מות בעלה בשנת [[1947]] נישאה יאדביגה וייס לשחקן הכדורסל טדאוש מרצינקייביץ'. במרץ 1949 הוענקה לה מדליית הזהב "סוקול". אחרי שבשנת [[1958]] פרשה מהספורט התחרותי, הקדיש את עצמה לעבודה כ[[מאמן|מאמנת]] בלודז ובפביאניצה. על פעילותה בתחום הספורט עם נוער בעל צרכים מיוחדים קיבלה את האות "יורדאן". בהמשך זכתה יאדביגה וייס למחוות כבוד בגין מפעל חייה מצד עירה פבנאיניצה (לרבות אזרחות כבוד של היישוב) ומצד ממשלת ארצה.