אנטילופת ביירה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: גרסה\1, לעתים, זווית |
||
שורה 19:
השם המדעי של הביירה נגזר מיוונית כדלהלן: "''Dorcas''" = צבי, "''tragus''" = תיש; מתייחס לכך שהיא דומה בפרוותה לצבי, ובמידות גופה לעז. "''mega''" = גדול, "''lotis''" = אוזן; מתייחס לאוזניה של הביירה הגדולות מאוד ביחס לגופה. השם הרשמי "ביירה" מגיע מהמילה "בארה" - כינוי סומלי לאנטילופה זאת. בדומה לפרסתנים נוספים האנדמיים לקרן אפריקה כ[[צבי ספיקי]] ו[[צבי קלארק]], הביירה נתונה תחת לחץ חמור של ציד ואובדן בית גידולה, בשל סכסוכים צבאיים מתמשכים על פני ה-20 שנה האחרונות בתחומיי תפוצתה.
==תיאור==
כמרבית המינים בשבט אנטילופות הסבך - גם זכר הביירה מתאפיין בזוג [[קרן (זואולוגיה)|קרניים]] קטנות, ולהם צמיחה פשוטה למדי: הקרן צומחת כלפי מעלה עם
ה[[פרווה]] של אנטילופת הביירה מורכבת משערות קצרות ומבריקות המותאמות לבית גידולה הצחיח. צבע הפרווה הכללי של הביירה נע בין אפרפר דהוי וכסוף לאפרפר צפחה כחלחל עם גוונים סגלגלים מעט, ובכך ניתן לזהות את הביירה בקלות משאר אנטילופות הסבך. צבעי פרווה דומים נמצאים גם אצל [[דיקדיק כסוף]] החי אף הוא בקרן אפריקה, אך הם בהירים הרבה יותר משל הביירה. צבע הפרווה האפרפר שולט בעיקר בגוף ובצוואר, כאשר סמוך לרגליים הוא משתנה בהדרגה לחום חולי דהוי עד לחום בהיר ברור עם גוון כתמתם. הצד הפנימי של הרגליים בצבע לבנבן או אפרפר, ועל פני הצד החיצוני של הרגליים הקדמיות יש לפעמים פס חום כהה. בדומה למיני צבאיים כ[[צבי תומסון]], [[צבי אדום חזית]], [[צבי קיוויה]] ועוד, לביירה יש כתם גדול בצבע לבן-קרמי המשתרע על המותניים והגחון ומעליו פס או כתם שחרחר דהוי המפריד בין המותניים הלבנים לשאר הפרווה האפרפרה - כך שהיא נראית ממש
צבע הפנים של הביירה בדרך כלל זהה לזה של הרגליים, ונע בין גוונים של חום אדמדם בהיר במצח ובלחיים לגוונים של חום צהבהב בחוטם ובלוע. השפתיים והסנטר נוטים יותר לצבע לבנבן\חום קרמי, וסביב האף נוטה לאפרפר עם זיפים קטנים בהירים. סביב כל אחת מהעיניים יש כתם לבן גדול שיוצר יחד מראה של "משקפיים", בניגוד מובהק לעפעפיים השחורים והבולטים. לנקבות הביירה יש כתמים שחורים במצח, במקום שבו נמצאות הקרניים אצל הזכרים. אוזניה של הביירה מתחלקות בין צבע בז' וחום כהה בצד החיצוני, לבין שילוב של שערות שחרחרות ולבנבנות בצד הפנימי; קצוות האוזניים בצבע שחור בולט, ומתחתם שערות דקיקות בצבע חום בהיר.
שורה 37:
אנטילופת הביירה [[אנדמיות|אנדמית]] לצפון [[קרן אפריקה]]. תפוצתה כיום היא באוכלוסיות מבודדות בצפון מזרח [[אתיופיה]] (מדינת [[סומאלי]]), דרום [[ג'יבוטי]] ([[מחוזות ג'יבוטי|מחוז]] אלי סביח), ובעיקר בישויות הבלתי מוכרות ב[[סומליה]]: [[סומלילנד]] ([[מחוזות סומליה|מחוזות]]: נוגאל, אבדל, סאנאג, טוגדייר, ובוגו גאלבייד) ו[[פונטלנד]] (מחוז ברי).
בית גידולה של הביירה האופייני לקרן אפריקה צחיח ויבש יחסית - בדרך כלל אזורים [[הר]]ריים בגבהים של 2,500-1,000 מטר מעל פני הים, עם פסיפס של [[סלע]]ים, [[סאהל|סוואנות שיחים דוקרניות]], אזורים [[מדבר]]יים למחצה, [[מישור]]ים ו[[גבעה|גבעות]] קטנות, שבהם הצמחייה הדומיננטית היא עצי [[שיטה]] ו[[שיח]]ים. למרות הנטייה לחיות באזורים הררים וסלעיים המוגנים מפני טורפים, הם נמצאים במ[[מדרון|מדרונות]] תלולים רק
בדומה לאנטילופות רבות גם הביירה היא בעל חיים יומי - עם שיא פעילות בשעות הבוקר והערב הקרירות; בשעות הצהריים החמות היא נחה באזור מוגן ומוצל כסלעים ושיחים. הביירה היא חששנית וזהירה במיוחד, וכל תנועה שקטה בשטח שמסביבה נקלטת על ידי חוש השמיעה המפותח שלה הנובע מהגודל היוצא דופן של אוזניה. האוזניים מספקות לה התראה הרבה לפני שהסכנה נראית לעין, וכך היא יכולה להיעלם במהירות. כאשר הביירה נבהלת היא פותחת בריצת-ניתורים זריזה, ונמלטת בקפיצות מסלע לסלע בדומה ל[[עז]]ים, עד שהיא מגיע לאזור בטוח בין הסלעים והשיחים. משקלה הנמוך מסייע לה לדלג גם על אבנים רופפות מבלי לגרום להם להתדרדר, והפרסות הקצרות מאפשרות לה לנוע בקלות על סלעים וצוקים חלקים. הפרווה האפרפרה-חומה של הביירה מספקת לה [[הסוואה בעולם החי|הסוואה]] מעולה בבית הגידול המחוספס והסלעי שלה, וגורמת לה להיות בלתי נראית.
{{ש}}הטורפים העיקריים של הביירה הם [[קרקל]], [[תן]], [[צבוע נקוד]] ו[[צבוע מפוספס]], ובמידה פחותה גם [[נמר]] ו[[אריה]] שנדירים מאוד כיום בקרן אפריקה.
הביירה פעילה בזוגות או בקבוצות קטנות של 7-5 נקבות וזכר אחד, וקבוצות גדולות מזה של 12 ביירות ומעלה נובעות ממפגש בין קבוצות והם מתפזרות לאחר שעות המרעה לאזורים אחרים. לכל זוג או עדר יש שטח ביתי קבוע שבו הם נמצאים ברוב הזמן, וגם כאשר הם נרדפים על ידי טורפים או אנשים, הם חוזרים לאחר זמן קצר לשטחם. תזונתה של הביירה מבוססת על [[עשבי תיבול]] ו[[שיח]]ים ובמידה פחותה יותר גם על [[עשב]]ים, והיא אינה בררנית כל כך ואוכלת גם עשבים וגבעולים גסים. גופה מותאם במיוחד לבית הגידול היבש שלה, ואת כל המים הנדרשים לקיומה היא מקבלת ממזונה - כך שהיא שותה
ההריון נמשך כ-6 חודשים, לאחריהם נולד עופר יחיד - בדרך כלל בחודש אפריל שאז שיא הגשמים בקרן אפריקה. כבר בשעת הלידה העופר זהה לחלוטין להוריו בצבעי הפרווה. מעבר לכך מעט מאוד ידוע על הרבייה ומחזור החיים של הביירה, וייתכן שהיא דומה לדוקרנים: העופר שוהה בשבועיים הראשונים לחייו מוסתר בצמחייה, נגמל לאחר 3 חודשים ומגיע לבגרות עד 9 חודשים. תוחלת חייו כנראה גם זהה לאנטילופות ננסיות אחרות, בסביבות 10-7 שנים.
|