שניים מקרא ואחד תרגום – הבדלי גרסאות

'''שניים מקרא ואחד תרגום''' ('''שמו"ת''') היא תקנה [[הלכה|הלכתית]] לקרוא את [[פרשת שבוע|פרשת השבוע]] פעמיים בנוסח המקרא ופעם נוספת עם [[תרגום אונקלוס|תרגום]].

מקור דין זה בגמרא, שם מובא: {{ציטוטון|אמר [[רב הונא בר יהודה]] אמר [[רבי אמי]]: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו 'עטרות ודיבון', שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו}}{{הערה|{{בבלי|ברכות|ח|א}}.}}.

במקור הדין בגמרא נאמר: "לעולם ישלים אדם פרשויותיו... '''ואפילו עטרות ודיבון'''". עטרות ודיבון הן המילים הפותחות של פסוק בפרשת מטות, שכולו שמות מקומות{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|לב|ג}}}}. ישנם פרשנויות שונות לגבי הבנת ההדגשה המצוינת במילים 'עטרות ודיבון'. [[רש"י]]{{הערה|{{בבלי|ברכות|ח|ב}} דיבור המתחיל "ואפי' עטרות ודיבון".}} מפרש כי במקומות שאין בהם תרגום, כגון בשמות מקומות ואנשים, יש לחזור פעם שלישית, ועל כן במקרים אלו יש לקרוא את המקרא פעם שלישית. פירוש אחר מבאר שכוונת ההדגשה היא שיש לקרוא את התרגום גם במקומות שאין הבדל משמעותי בין המקרא לתרגום, כגון בשמות אנשים ומקומות. וה[[תוספות]]{{הערה|{{בבלי|ברכות|ח|ב}} דיבור המתחיל "ואפילו".}} פירשו שזה בא להגיד שבפסוקים שאין בהם תרגום, יקרא [[תרגום ירושלמי]].

ב[[תקופת האמוראים]] הייתה שפת העם [[ארמית]], ועל כן קריאת [[תרגום אונקלוס]] הייתה למעשה תרגום של השפה העברית שהייתה ידועה פחות, לארמית הנפוצה. בתקופות מאוחרות יותר חדלה הארמית לשמש כשפת העם, ועל כן קריאת תרגום אונקלוס אינה מסייעת להבנת המקרא על ידי מי שאינו דובר ארמית. בעקבות כך החל [[פירוש רש"י לתורה]] להחליף את תרגום אונקלוס בחלק התרגום של תקנה זו, היות שמטרת חלק התרגום היא לסייע להבנת המקרא{{הערה|טור ושו"ע [[אורח חיים]] סימן רפה}}. לפי מנהג זה, פסוק שאין בו פירוש רש"י נקרא שלוש פעמים. עם זאת יש המקפידים לקרוא דווקא תרגום אונקלוס, גם כאשר שפת העם אינה ארמית. השווהשו"ע כותבכתב כי "ירא שמיים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י"{{הערה|שו"ע שם, סעיף ב'}}.