מלכות החרמון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קטגוריה ספציפית יותר
הרחבה
שורה 33:
'''מלכות החרמון''' (שמוכר גם כ"כל המילים השמחות" - מילים מהשורה הראשונה של השיר) הוא שיר אותו כתב [[יובב כץ]], הלחין [[אפי נצר]] ויצא כ[[סינגל]] בביצועה של [[להקת פיקוד צפון]] (מתוכניתה ה-15 [[על הרמה]]). שיר זה הוא מהמוכרים והמצליחים מבין שירי [[להקות צבאיות בישראל|הלהקות הצבאיות בישראל]].
 
השיר שהה במשך שבועות13 ארוכיםשבועות בראש מצעד הפזמונים של [[קול ישראל]] בשנת [[1968]],{{הערה|שם=פרנס|1=על פי אפי נצר בראיון עמו בתוכניתו של [[שמעון פרנס]], [http://glz.co.il/1390-59019-he/Galatz.aspx "על החתום], ב[[גלי צה"ל]], 13 ביוני 2015, לטענת נצר, הורד השיר מהמקום הראשון בהחלטת עורכי המצעד כדי ליצור עניין במצעד.}} ואף זכה במקום הראשון ב[[מצעד הפזמונים העברי השנתי (תשכ"ג - תשל"ב)#תשכ"ח-1968|מצעד השנתי]] של שנת [[תשכ"ח]].
 
השיר הולחן במקצב של [[ואלס]], מקצב שחביב מאוד על המלחין אפי נצר<ref>שובך יונים, אם תשוב, זר של נרקיסים, ראי רחל, ציפורים נודדות (הפזמון)</ref>.
שורה 39:
השיר כתוב בתור [[מכתב]] שחייל שולח לחברתו, ז'אנר שהיה מקובל אז כשהקשר בין החזית לעורף היה במכתבים<ref>הגיע מכתבך, כתבי אליו (יגאל בשן)</ref>.
 
הסולן בשיר הוא [[מוצי אביב]] (משה יעקובוביץ). לטענת מחבר השיר, [[אפי נצר]], הוא בחר בו כמבצע כיוון שהכיר את קולו מעת שהיה נער ושר במקהלת בית הכנסת בשכונת [[נווה שאנן]] בחיפה.{{הערה|שם=פרנס}} כשבניגוד לנטייה מקובלת אז לשיר בדרמטיות<ref>אם תשוב, לצפון באהבה, מי שחלם</ref>, הוא נודע בביצוע הנון-שאלאנטי עם הידיים בכיסים; העמדה שאולי מלמדת על תחושת האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים, תחושה שבאה לידי ביטוי בעוד שירים מאותה תקופה<ref>פרחים בקנה, אנשי הצפרדע, אין כבר דרך חזרה, שיריונים 69, יש לי אהוב בסיירת חרוב</ref>.
 
צה"ל כבש חלק מה[[חרמון]] ב[[מלחמת ששת הימים]], כשנה לפני שהשיר יצא, אולם את הפסגה שלו ("יצאנו עם כל הרוחות אל פסגת החרמון הזוהרת") הוא [[מבצע קינוח|כבש]] כ-5 שנים מאוחר יותר, ב[[מלחמת יום כיפור]], ואז גם נטבע המונח [[העיניים של המדינה]] המתייחס לנוף הנשקף מהחרמון - כל צפון הארץ ודרום סוריה - הנוף המתואר בשיר.