תקופת הגיבוש האתיופית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טוסברהינדי (שיחה | תרומות) מ הגהה |
|||
שורה 48:
=== יוהנס הרביעי: מצרים ואיטליה ===
{{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[מלחמת מצרים-אתיופיה]] · [[ראס אלולה]] · [[הקולוניה האיטלקית אריתריאה]]}}
בשלטונו יוהנס היה עסוק במאבקים צבאיים בגבולות הצפוניים של האימפריה. הראשון היה ה[[ח'דיו]] [[איסמעיל פאשא]] שליט [[מצרים]], ששאף לכבוש את כל אזור ה[[נילוס]] תחת שלטונו. המצרים ניסו לעודד את מלך [[שאווה]] [[מנליק השני]] להתמרד כנגד הקיסר יוהנס אך בפועל מנליק השני תמך בקיסר והחל לשנוא את המצרים בגלל כיבוש האזור שבין עיר הנמל [[זילע]] ל[[הרר]] ב-[[11 באוקטובר]] [[1875]]. מנליק ויוהנס ראו את הרר כמדינת לווין של אתיופיה והכיבוש המצרי הכעיס את שניהם. כמעט באותו הזמן המצרים החלו להתפשט מעיר הנמל [[מאסאווה]] שנמסרה לידיהם מהאימפריה
[[תמונה:Guerre Egypte Abyssinie.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קרב גורה וגונדית]] בבוקר של ה-[[16 בנובמבר]] [[1875]] פגש הצבא המצרי את [[צבא]]ו המוכן של יוהנס ב[[גונבט]] האתיופים ההרימו על המצריים כאשר הם הצליחו לגרום להם לנוע לתוך עמק תלול צר ובכך האתיופים החלו לירות עליהם מתותחים שהוצבו בגבעות שמסביב הצבא המצרי איבד כשליש מחייליו, כולל המפקד עצמו. החדשות על המפלה של הכוחות המצרים זרעו זלזול בשלטונו של ה[[ח'דיו]]. המצרים חזרו ארבעה חודשים מאוחר יותר עם צבא מצויד יותר, שמנה בין 15,000 לבין 20,000 חיילים. הקרב בין שלושת הימים ב[[מרץ]] [[1876]] ב[[גורה]] הותיר אחריו 500 חיילים מצריים הרוגים, פצועים ושבויים. לידיו של יוהנס נפל גם שלל שהותירו המצרים: 12,000-13,000 [[רובה|רובים]], 16 [[תותח]]ים, [[תחמושת]] ושלל אחר. בשנים שלאחר מכן ניסו שתי המדינות להגיע לפתרון דיפלומטי. באותו הזמן החלה מצרים לאבד ב[[סודאן]], אזור שהיה חלק מהטריטוריה המצרית, התנועה המוסלמית המדהיסטית החליפה את המצרים באזור וגם בסכסוך עם אתיופיה. הבריטים הגיעו כדי להגן על המצריים ב-[[1884]] וארגנו הסכם בין שלוש המדינות, הידוע בשם [[הסכם עדווה]]. על פי ההסכם, מצרים תחזיר לאתיופיה את השטח שנכבש ממנה, אם אתיופיה תעזור בפינוי החיילים המצריים מסודאן. אחרי ש[[אתיופיה]] קיימה את ההסכם, היא קיבלה שוב את השליטה באזור אך לא בנמלים.
|