גת (משטח דריכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Damzow העביר את הדף גת (בור) ל־גת (משטח דריכה) בלי להשאיר הפניה: אין התנגדות בדף השיחה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 18:
המקורות מלמדים כי מבנה המתקנים החקלאיים להפקת תירוש ויין היה מורכב ושונה ממקום למקום: לעתים הייתה הגת קטנה, והובילה לבור אחד, ולעתים היה זה מתקן ציבורי, ששימש יותר מחקלאי אחד. כך למשל ב[[תוספתא]] מסכת תרומות (פרק ג' משנה ז'): "גת אחת לשתי בורות, או שתי גתות לבור אחת; שתי גתות לשתי בורות...". כן מסופר כי הגת צופתה בחומר אטום לחלחול, כדי למנוע אובדן של תירוש. אחד החומרים ששימשו לכך היה [[זפת]], כמתואר ב[[התלמוד הבבלי|תלמוד בבלי]]: "גת של אבן שזפתה עובד כוכבים".{{הערה|1={{בבלי|עבודה זרה|עד|ב}}}} כדי למצות את המרב מהענבים, היו גתות בהן גלגלו החקלאים לאחר הדריכה [[רחיים|אבני רחיים]] עגולות וכבדות, שנקראו 'עגולים'{{הערה|1={{משנה|טהרות|י|ח}}}}, אך זאת רק לאחר פינוי התירוש שכבר נסחט מבורות האיגום, שכן ה'עגולים' ריסקו את הגרעינים והפיקו בשל כך תירוש פחות איכותי.
התירוש זרם לבור האיגום דרך בדים או מחצלות מסוגים שונים, כמו "משמרת של יין" {{הערה|1=[[תלמוד ירושלמי]], מסכת תרומות פרק ח', הלכה ג'}}, "סודרין" או "כפיפה מצרית" {{הערה|1={{משנה|שבת|כ|ב}}}}, שנועדו לסננו מגרעינים וזגים (קליפות). לאחר האיגום נאסף התירוש לתוך חביות שהוצבו בסמוך לגת, בכלי שנקרא 'מחץ' או 'משפך'.{{הערה|1=תוספתא, מסכת עבודה זרה, פרק ח' הלכה א }} החביות היו מסוגים וגדלים שונים, כמתואר ב{{משנה|כלים|ב|ב}}): "מקדרות הדקות ועד חביות לודיות (מהעיר לוד) - ברביעית (מידת [[נפח]] של נוזלים); מלודיות ועד לחמיות (מבית לחם) - בחצי [[רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה#לוג, רובע|לוג]]" {{הערה|{{משנה|כלים|ב|ב}}}}. החביות היו נחתמות ב[[חרס]], חוץ מ"הקנקנים בשרון" שהיו "פיטסות נאות ומגופרות (מצופות בגופר)", ומחירן היה גבוה יותר.{{הערה|1=תלמוד בבלי, [[מסכת בבא בתרא]], צ"ז, ב}} "התחנה האחרונה" של התירוש והיין שהובאו מהגת הייתה מכל גדול שנקרא 'חצב', 'נאד', 'לגין' או 'צרצור', כמפורט בתלמוד הבבלי {{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]], ע"ג, א}}. ה'חצב' היה הכלי הגדול ביותר: "חצבים גדולים, שיעורן בשני לוגין"{{הערה|{{משנה|כלים
==ראו גם==
| |||