יוהאן השלישי, מלך שוודיה – הבדלי גרסאות

יוהאן היה בנם השנים של גוסטב ואסה (הראשון) ושל מרגרט ליונהבורד. כדוכס פינלנד הוא התעמת עם אחיו, [[אריק הארבעה עשר, מלך שבדיה]] וב-[[1563]] הוא נכלא על ידו. לאחר שיחרורו מהכלא, ככל הנראה בשל אי השפיות של אחיו, הצטרף יוהאן למתנגדים לאחיו, הדיח אותו וירש אותו על כס המלכות. בעל בריתו החשוב ביותר היה דודו מצד אמו, סטן ליונהבורד. זמן קצר לאחר מכן הוציא יוהאן להורג את יועצו הנאמן ביותר של אחיו, יורן פרסון, שהוחזק כאחראי העיקרי ליחס הנוקשה שיוהאן זכה לו כאשר נכלא. עד יומו האחרון של אחיו אריק, קיננו בליבו של יוהאן חששות. הפחד שלו מפני האפשרות שהמלך המודח ישוחרר מכלאו, הובילה אותו להורות ב-[[1571]] לשומריו של אחיו, להרוג אותו בכל מצב בו יעלה בפניהם החשד שמישהו עלול לשחרר אותו. באופן זה סיים אריק הארבעה עשר ככל הנראה את חייו ב-[[1577]].

 

 

בתחום מדיניות הפנים הראה יוהאן רגשות אהדה כלפי [[הכנסייה הקתולית]], בהשפעת אשתו קתרינה, שהייתה בתו של [[זיגמונט הראשון, מלך פולין]] וכתוצאה מכך נגרמו חיכוחים עם הכמורה והאצולה השבדיות. הוא חידש מספר מנהגים דתיים קתולים וב-[[1575]] הוא התיר ל[[מנזר]]ים הקתולים שנותרו בשבדיה, לקבל לשורותיהם מועמדים חדשים לנזירות. מעת לעת הוא גם התעמת עם אחיו הצעיר, [[קרל התשיעי, מלך שבדיה|קרל]]. יוהאן השלישי היה פטרון נלהב של האומנויות והארכיטקטורה.