בית הספר אחד העם (תל אביב) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3 |
מ ←המבנה ועיטורי הקרמיקה: {{תנ"ך|תהילים|קלז}} |
||
שורה 20:
המבנה הוא דוגמה ל[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון האדריכלות האקלקטית]] שאיפיינה את תל אביב ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. ייחודו של המבנה הוא בעיטורים של לוחות [[קרמיקה]] מזוגגים היוצרים מערך עיטור מורכב בחזית המבנה. לוחות הקרמיקה נוצרו בסדנאות בית הספר לאמנות "[[בצלאל]]" ותוכננו על ידי מורי בית הספר כגון [[זאב רבן]]. במרכז החזית קבועים כמה עיטורים הנושאים [[איקונוגרפיה]] דתית-יהודית, בעוד שבשני צדי הכניסה מופיעם עיטורים בעלי משמעות לאומית.
בראש המבנה, מתחת לשלט בית הספר, קבועה גומחה בדמות [[לונטה]] ועליה תיאור של חזון [[אחרית הימים]] - "וגר זאב עם כבש", הלקוח מספר [[ישעיהו]], פרק יא. בשני צדי הלונטה קבועים אריחים מרובעים ובהם דמויות של "[[כרוב (תנ"ך)|כרובים]]" בדמות אריות מכונפים האוחזים ב[[המנורה|מנורה]]. מעל דלת הכניסה קבוע [[אפריז]] עיטורי ועליו סמלי [[שבטי ישראל]] וכן עיטור [[שריגים (אמנות)|שריגים]] של [[רימון מצוי|רימונים]] ב[[פנדנטיב|פנדנטיבים]] שעל [[קשת (מבנה)|קשת]] הכניסה. מעל לאפריז הוצב לוח ועליו תיאור העיר [[ירושלים]] ובו קבועה גם הכתובת "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"
בצידי הכניסה מופיעים ארבעה לוחות המתארים ערים עבריות. הם קבועים ברווח שבין חלונות הקומה הראשונה לשנייה, והם ממוסגרים בתוך מסגרות מרובעות. הלוחות מתארים את הערים [[יפו]], [[טבריה]], [[חיפה]] ו[[חברון]]. התיאורים, הנתונים גם בתוך מסגרת פנימית בסגנון [[אר נובו]].
חוקר האמנות [[אליק מישורי]] מוצא במערך העיטורים ניסיון לקשר בין המסורת היהודית לבין המפעל ה[[ציונות|ציוני]].
==גלריית תמונות==
|