יחידת הריינג'רס של צבא ארצות הברית – הבדלי גרסאות

ב[[מאי]] [[1942]] נוסד [[גדוד]] הריינג'רים ה-1 שהוקם על ידי [[רס"ן]] [[ויליאם דארבי|ויליאם או. דארבי]]. דארבי, "אל- דארבו" בפי אנשיו, בוגר ה[[האקדמיה הצבאית הלאומית של ארצות הברית|אקדמיה הצבאית ווסט פוינט]], אשר שירת קודם לכן ב[[ארטילריה|חיל התותחנים]] וכשלישו של מפקד [[אוגדה|דיוויזיית]] ה[[חיל רגלים|חי"ר]] ה-34. היחידה הורכבה כולה ממתנדבים מתוך שורות דיוויזיית החי"ר ה-34 ודיוויזיית ה[[חיל שריון|שריון]] ה-1, אשר נשלחו לאימון הקמה בבית הספר של [[הקומנדו הבריטי]] שבאַכְנַה- קַארִי, בהרי [[סקוטלנד]]{{הערה|1=ג'יימס אלטיירי, "'''ראשי-החנית'''", הוצאת [[מערכות]], [[1983]], עמודים 27-29.}}. החיילים עברו קורס מפרך כדי להכשירם כ[[לוחם|לוחמי]] [[קומנדו]], אשר כלל פרקי אימון אינטנסיביים ב[[קליעה]] ו[[ניווט]], [[סיור]] ו[[שדאות]] [[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]] ו[[פשיטה]], [[טיפוס צוקים]] ו[[לוחמה אמפיבית|נחיתה מן הים]] באמצעות [[כלי רכב אמפיבי|נחתות]] ו[[סירת גומי|סירות גומי]]. כל אלו בהדרכה ופיקוח צמודים של מדריכי קומנדו סקוטים, שהתהלכו בחצאיות המסורתיות ואף ניגנו במהלך האימונים בחמת חלילים. בתום ההכשרה זכו הלוחמים בתואר סיירים בצבא ארצות הברית ונחשבו לגדוד המתמחה בסיור, פשיטה וחבלה. כמה מהם אף השתתפו ב[[הפשיטה על דייפ|פשיטה על דייפ]]{{הערה|1=ג'יימס אלטיירי, "'''ראשי-החנית'''", הוצאת [[מערכות]], [[1983]], עמודים 74-76.}}.