אדוארד הראשון, מלך אנגליה – הבדלי גרסאות

אדוארד נולד ב[[ארמון וסטמינסטר]] ב-[[1239]] לאביו [[הנרי השלישי]], ולאימו [[אלינור מפרובאנס]]. נודע גם כ"ארך-הגפיים" וכ"פטיש הסקוטים". אביו קרא לו אדוארד על שם המלך ה[[אנגלו-סקסים|אנגלו סקסי]] האחרון, וה[[קדוש נוצרי|קדוש]] האהוב עליו המלך [[אדוארד המודה]].

בשנת [[1261]], מרד המלך בשלטון הבארונים, ובקש את תמיכתו של מלך צרפת [[לואי התשיעי מלך צרפת|לואי התשיעי]] שנודע אחר כך בכינוי '''לואי הקדוש'''. אדוארד נטה תחילה לתמוך בבארונים אולם לאחר שלואי הצטרף לאביו, תמך אדוארד במלך ועמד לצידו במלחמת האזרחים שפרצה ב-[[1263]].

ב-[[1264]] ניצח מונפור את צבא המלך ב[[קרב לואס]] (Lewes), ואדוארד הוחזק כבן ערובה במחנהו של מונפור כדי לוודא שהמלך המנוצח עומד בתנאי חוזה השלום שהושתו עליו. אדוארד נמלט מהשבי, והביס את מונפור ב[[קרב אוושם]], בו נהרג סימון ממונפור בקרב. אדוארד רדף את בניו של מונפור שהיו בני דודו, אולם עסק גם בשיקום המדינה ובפיוס בין המלך לבארונים, פיוס שנסתיים בטוב ב-[[1267]].

ב-[[1270]] יצא אדוארד בראש צבא גדול ל[[מסע הצלב השמיני]], לאחר ש[[הפרלמנט הבריטי]] הטיל מס ללא תקדים בשיעור חמישה אחוז על כספם ורכושם של כל אנשי הממלכה, כדי לממן [[מסע צלב]] להצלת ארץ הקודש. מסע צלב זה אורגן על ידי מלך צרפת לואי התשיעי, כדי להלחם ב[[סולטאן]] ה[[ממלוכים|ממלוכי]] [[בייברס]], שכבש חלקים נרחבים משרידי [[ממלכת ירושלים]], שכבר מזמן לא שלטה בעיר הקודש. לואי שוכנע לנסות לכבוש תחילה את [[תוניסיה]] כדי שתשמש קרש קפיצה לכיבוש [[מצרים]] . ביולי [[1270]] הפליג לואי התשיעי מ[[סיציליה]] לטוניס, אולם כוחותיו לא עמדו בחום הגדול ורבים מהם מתו משתיית מים מזוהמים, ביניהם המלך לואי עצמו. אדוארד החליט להמשיך במסע הצלב, שינה את מסלולו והפליג ל[[עכו]] בה נחת ב[[מאי]] [[1271]], בראש כוח בן 100 אבירים. מסע צלב זה נודע כ[[מסע הצלב התשיעי]]. אדוארד ניצח במספר קרבות קטנים אך בשל כוחותיו הלא מספקים וחילוקי דעות בכוח הפלישה הבינלאומי, חתם על הסכם [[הפסקת אש]] עם [[בייברס]]. ב[[יוני]] [[1272]] ניסה מתנקש מכת ה[[חשישיון]] ה[[שיעים|שיעית]] לרצוח את אדוארד, אך נכשל, והנסיך הפליג ל[[סיציליה]].

אדוארד הקים סדרת [[טירה (מבצר)|טירות]] מבוצרות סביב גבולות ויילס שהידועה ביניהן הייתה [[טירת קרנארפון]] - Caernarfon, ויילס סופחה בחוק לאנגליה, והמלך העניק לבנו הבכור [[אדוארד השני מלך אנגליה|אדוארד]] את התואר [[הנסיך מוויילס]], תואר המוענק מאז ועד היום לכל בניהם הבכורים של מלכי אנגליה.

אדוארד השתמש בסמכותו המלכותית לבסס את זכויות הכתר על חשבון זכויות היתר [[פיאודליזם|הפיאודליות]] של הברונים, לקדם את ה[[שוויון]] בפני החוק, להטיל [[מס|מסים]]ים, ולנסח בכתב את החוק המקובל.

הפרלמנט שכינס אדוארד חוקק חוקים שנגעו לסחר ב[[צמר]] וב[[עור (חומר גלם)|עור]], מיסי ירושה ומתנות לכנסייה. חוקים נוספים הגדירו והגבילו את מערכת השיפוט הפיאודלית שמנעה את הצדק השוויוני לכל, והגדירה בכתב את נוהלי השיטור לשמירת הסדר הציבורי.

כמו כן חוקק אדוארד חוקים שהגבילו את ה[[אריס (פיאודליזם)|אריסות]] לתקופת חיי האריס, והמעיטו את העברת האדמות הפיאודליות באופן לא מבוקר.