כסיסת ציפורניים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 5.29.17.105 (שיחה) לעריכה האחרונה של Dvh
שורה 23:
; כימיקל מריר: הטיפול הנפוץ והזול ביותר כרוך במריחת [[לק ציפורניים]] המכיל כימיקל מריר (בדרך כלל bitrex) המעורר דחייה בעת המגע עם הפה{{מקור}}. ברוב מוחלט של המקרים שיטה זו לא פותרת את הבעיה. כוסס כרוני מונע מדחף פנימי שלא נשלט על ידו, רוב מוחלט של הכוססים הכרוניים יתרגלו לטעם המר מהר מאוד והוא לא יהווה עבורם גורם מרתיע. שיטה זו מועילה בדרך כלל רק לאנשים שאינם כוססים כרוניים.
; פסיכותראפיה: סדרת מפגשים עם פסיכולוג/ית קליני/ת שמטרתה להבין ולטפל במקור הרגשי או הנפשי אם קיים כזה, מתוך תקווה שאם ימצא מקור רגשי זה יוכל לסייע בהפסקת התופעה, אחוזי ההצלחה בפתרון הבעיה בעזרת פסיכותראפיה אינם גבוהים ולרוב מדובר בטיפול מאוד יקר.
; בניית ציפורניים: שיטה זו רלוונטית בדרך כלל לילדיםלנשים בלבד, לאחר הבנייה הראשונית של הציפורניים המלאכותיות יש להוסיף חומר מילוי כאחת לשבועיים. ישנן לא מעט סכנות הכרוכות בבניית ציפורניים, בבניית ציפורניים משתמשים בכימיקלים המזיקים לציפורן ומחלישים אותה, זאת במיוחד לאור שיופה של הציפורן. בנוסף לחות המצטברת בין הציפורן המלאכותית לציפורן האמיתית מובילה במקרים רבים ל[[פטרת הציפורניים]]. כוססות כרוניות בדרך כלל נושכות ופוגמות גם בציפורניים המלאכותיות.
; התקן מונע:
התקן ששמים בפיו של המטופל המונע ממנו לכסוס את ציפורניו. השיטה הומצאה בארצות הברית בשנת 2006{{מקור}}. מטרת ההתקן היא כפולה: