פוטנציאלים תרמודינמיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כתיבת פיסקת פתיחה שאולי גם יהיה אפשר להבין ממנה משהו
הורדת {{בעבודה}}
שורה 1:
{{בעבודה}}
 
{{פוטנציאלים תרמודינמיים}}
'''פוטנציאלים תרמודינמיים''' הם סדרה של גדלים [[פיזיקה|פיזיקאליים]] בעלי ממדים של [[אנרגיה]] שמשמשים לתיאור מערכות [[תרמודינמיקה|תרמודינמיות]] בתנאים שונים, בהתאם לזהות המשתנים הנשלטים של המערכת. גדלים אלה כוללים את ה[[אנרגיה פנימית|אנרגיה הפנימית]], ה[[אנרגיה חופשית של הלמהולץ|אנרגיה החופשית של הלמהולץ]], ה[[אנתלפיה]] וה[[אנרגיה חופשית של גיבס|אנרגיה החופשית של גיבס]], כמו גם עוד פוטנציאלים תרמודינמיים שנמצאים פחות בשימוש.
 
הפוטנציאלים התרמודינמיים הם הכללה של המושג של [[אנרגיה פוטנציאלית]] למערכות תרמודנימיות: מערכת תשאף להיות במינימום של הפוטנציאל התרמודינמי, והפרש בין ערכי הפוטנציאל עם שינוי משתנים של המערכת מתאר את האנרגיה שאפשר להפיק ממנה על ידי שינוי זה (או שצריך להשקיע בה בשביל לקבל שינוי זה). אולם בתנאים שונים יש צורך להסתכל בפוטנציאלים תרמודינמיים שונים לשם כך. למשל, מערכת שנמצאת בטמפרטורה קבועה (כלומר שנמצאת במגע תרמי עם הסביבה וחום יכול לזרום ממנה או אליה, כך שהטמפרטורה תשאר קבועה), תתנהג באופן שונה ממערכת שמבודדת תרמית מהסביבה, ולכן לכל סיטואציה כזו ישמתאים צורך בפוטנציאלפוטנציאל תרמודינמי אחר.
 
 
==משתנים נשלטים ולא נשלטים==
מערכות תרמודינמיות מאופיינות על ידי משתנים כמו ה[[טמפרטורה]] <math>T</math>, ה[[אנטרופיה]] <math>S</math>, ה[[לחץ]] <math>P</math>, ה[[נפח]] <math>V</math>, מספר ה[[חלקיק|חלקיקים]]החלקיקים <math>N_i</math> מסוג <math>i</math>, וה[[פוטנציאל כימי|פוטנציאל הכימי]] <math>\mu_i</math> עבור חומר זה. אולם אי אפשר לשלוט על כל הגדלים האלה, אלא רק על חלקם, והם מתחלקים לזוגות של משתנים מצומדים, שאחד מהם הוא [[גודל אקסטנסיבי|אקסטנסיבי]] והשני [[גודל אינטנסיבי|אינטנסיבי]]. הבולטים והחשובים בין זוגות אלה הם:
*'''אנטרופיה וטמפרטורה''': אם מערכת מבודדת תרמית מהסביבה ניתן לשלוט על האנטרופיה שלה, אבל לא על הטמפרטורה שלה. לעומת זאת, אם שולטים על הטמפרטורה שלה, זורם אליה או ממנה [[חום (פיזיקה)|חום]] ממאגר חיצוני בצורה בלתי נשלטת, והאנטרופיה מתאימה את עצמה למצב.
*'''נפח ולחץ''': אם שולטים על הנפח של המערכת (כלומר שמים אותה בכלי סגור וקשיח) אי אפשר לשלוט על הלחץ, אלא הוא ייקבע על ידי שאר התנאים. לעומת זאת אם שולטים על הלחץ של המערכת (למשל נוזל שנמצא בכלי פתוח כשהאויר בלחץ מסוים, או גז שנמצא בכלי עם מכסה שחופשי לנוע מעלה ומטה, ושעליו אפשר לשים משקולות) מוותרים על השליטה בנפח שתופסת המערכת.
שורה 37 ⟵ 35:
שזה בדיוק סוג הביטוי שצריך להיות לדיפרנציאל של פוטנציאל שזה סט המשתנים הטבעיים שלו. טרנספורמציות אלה קרויות '''[[טרנספורם לז'נדר]]'''.
 
===החוק הראשון של התרמוקינמיקההתרמודינמיקה וביטויים ספציפיים===
הבסיס לביטויים הספציפיים עבור הדיפרנציאלים של הפוטנציאלים התרמודינמיים השונים, ולקשרים בינהם, הוא הדיפרנציאל של ה[[האנרגיהאנרגיה פנימית|אנרגיה הפנימית]] שמתקבל מ[[החוק הראשון של התרמודינמיקה]] שאומר שהוא מורכב מ[[עבודה (פיזיקה)|עבודה]] ו[[חום (םיזיקהפיזיקה)|חום]], בתוספת איבר שקשור לשינוי אפשרי במספר החלקיקים במערכת:
:<math>\ dU = TdS - PdV+ \sum_i \mu_i d N_i</math>.
כמו, כן ניתן להוסיף עוד איברים של עבודות מסוגים שונים (עבודה חשמלית, עבודה מגנטית, וכו' בהתאם
לאופי המערכת).
 
בעזרת הביטוי של הדיפרנציאל אפשר, בהינתן ביטוי של הפוטנציאל התרמודינמי כפונקציה של המשתנים הטבעיים שלו, לקבל על ידי גזירה ביטויים עבור המשתנים הלא נשלטים. לדוגמה:
:<math>\ T = \left( \frac{\partial U}{\partial S}\right)_{V,N_i} </math>,
:<math>\ P = \left( \frac{\partial U}{\partial V}\right)_{S,N_i} </math>.
בעזרת טרנספורמציות לז'אנדר אפשר עכשיו לקבל ביטויים עבור פוטנציאלים הפוטנציאלים השונים המתאימים לסטים של המשתנים הטבעיים הרצויים. כך שאם רוצים למצוא למשל את הפוטנציאל שהטמפרטורה היא משתנה טבעי שלו, במקום האנטרופיה (כלומר הפוטנציאל שמתאים ל[[תהליך איזותרמי|תהליכים איזותרמיים]], במקום ל[[תהליך אדיבאטי|תהליכים אדיבאטיים]]), מגדירים <math>\ F = U-TS </math>,
(המכונה [[אנרגיה חופשית של הלמהולץ]]). ואכן
:<math>\ dF= dU-d(TS) = (\underline{TdS} - PdV+ \sum_i \mu_i d N_i) - (\underline{TdS} + SdT) =- SdT - PdV+ \sum_i \mu_i d N_i</math>.
כלומר מתקבל פוטנציאל תרמודינמי שהמשתנים הטבעיים שלו הם כמו של האנרגיה הפנימית, למעט הטמפרטורה שמחליפה את האנטרופיה (שהיא המשתנה הצמוד שלה). כאשר יש ביטוי של האנרגיה החופשית של הלמהולץ, זו דוקא האנטרופיה שאפשר לגזור אותה ממנו:
 
בעזרת הביטוי של הדיפרנציאל אפשר, בהינתן ביטויהפוטנציאל התרמודינמי ''של הפוטנציאלמערכת התרמודינמיספציפית'' כפונקציה של המשתנים הטבעיים שלו, לקבל על ידי גזירה ביטויים עבור המשתנים הלא נשלטים. לדוגמה מהאנרגיה הפנימית ניתן לגזור את:
:<math>\ T = \left( \frac{\partial U}{\partial S}\right)_{V,N_i} </math>,
:<math>\ P = \left( \frac{\partial U}{\partial V}\right)_{S,N_i} </math>.
כאשר נתון דוקא ביטוי עבור האנרגיה החופשית של הלמהולץ, זו דוקא האנטרופיה שאפשר לגזור אותה ממנו:
:<math>\ S = -\left( \frac{\partial F}{\partial T}\right)_{V,N_i} </math>.
לעומת זאת, הביטוי עבור הלחץ יהיה דומה לזה שגוזרים מהאנרגיה הפנימית:
:<math>\ P = \left( \frac{\partial F}{\partial V}\right)_{T,N_i} </math>.
כשההבדל בין גזירתו מהאנרגיה הפנימית לגזירתו מהאנרגיה החופשית של המהולץ הוא שבמקרה הראשון האנטרופיה קבועה, ובשני הטמפרטורה קבועה.
 
ביטויים אלה הם רק "מתכון", והם שימושיים כאשר ניתן לחשב עבור מערכת ספציפית ביטוי עבור אחד הפוטנציאלים התרמודינמיים כפונקציה של המשתנים הטבעיים שלו. אז אפשר לגזור ממנו ביטויים עבור המשתנים הבלתי נשלטים ([[משוואת מצב|משוואות מצב]]), ומהם ביטויים גם עבור הפוטנציאלים התרמודנימיים האחרים.
 
===הפוטנציאלים התרמודינמיים העיקריים והדיפרנציאלים שלהם===
 
הפוטנציאלים התרמודינמיים העיקריים הם:
שורה 89 ⟵ 94:
(אם יש עוד זוגות משתנים שמתאימים לתיאור המערכת, המשואה תכיל גם אותם).
 
מהקשרים בין הפוטנציאלים התרמודינמיים השונים, ניתן לקבל משוואות דומות עבורם. קשרים אלה נובעים מטרנספורמי לז'אנדר שמחסרים או מחברים צמדים של משתנים מצומדים, וניתן לראות שהם מקזזים בדיוק את האיברים השונים במשוואת אויילר עבור האנרגיה הפנימית. באופן כללי עבור פוטנציאל תרמודיניתרמודינמי, הביטוי במשוואת אויילר שלו יכילךיכיל רק צמדים שהמשתנה הטבעי מהם הוא אקסטנסיבי. ניתן לראות את זאת גם ישירות באותה דרך בה התקבלה המשוואה עבור האנרגיה הפנימית.
כך למשל עבור [[האנרגיה החופשית של גיבס]] שמבין המשתנים הטבעיים שלה רק מספרי החלקיקים הם אקסטנסיביים (ואילו הלחץ והטמפרטורה אינטנסיביים) משוואת אויילר היא:
:<math>\ G= \sum_i {\mu_i N_i} </math>.
מסקנה חשובה היא שלא ייתכן פוטנציאל תרמודינאמיתרמודינמי שתלוי רק במשתנים אינטנסיביים. מסקנה זו מתבקשת, מכיוון שלא ייתכן גודל אקסטנסיבי שלא תלוי בשום משתנה אקסטנסיבי, אחרת אין שום דרלדרך ממנו הוא "מקבל מידע" על כמות החומר המערכת.
 
===קשרי גיבס - דוהם===
מביצוע דיפרנציאציה על משוואת אויילר של האנרגיה הפנימית, והשוואה לביטוי הרגיל של הדיפרנציאל של האנרגיה הפנימית, מתקבלץמתקבלת המשוואה:
:<math>\ SdT -VdP+ \sum_i {N_i d\mu_i} = 0 </math>.
משוואה זו מקשרת בין הדיפרנציאלים של המשתנים האינטנסיביים (ושוב מראה שלא ייתכן סט בלתי תלוי של משתנים אינטנסיביים). היא מכונה משוואת גיבס - דוהם.