קרל התשיעי, מלך שוודיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הרחבה משמעותית של הערך על פי תרגום ועריכה מהויקי האנגלית
שורה 1:
{{מנהיג1
[[File:Charles IX of Sweden.jpg|ממוזער|שמאל|150px|דיוקנו של קרל התשיעי, מלך שבדיה.]]
|שם=קרל התשיעי
|תמונה=[[קובץ:Charles IX of Sweden.jpg|250px]]
|כיתוב=
|שם בשפת המקור=Karl IX
|שם מלא=
|מדינה={{דגל|שבדיה||+}}
|מקום קבורה=קתדרלת סטרנגנס, סטרנגנס, [[שבדיה]]
|תאריך לידה=[[4 באוקטובר]] [[1550]]
|מקום לידה=[[סטוקהולם]], [[שבדיה]]
|תאריך פטירה=[[30 באוקטובר]] [[1611]]
|מקום פטירה=טירת נישופין, [[שבדיה]]
|מפלגה=
|בת-זוג=מריה מפאלטין-זימן (1589-1579) {{ש}} כריסטינה מהולשטיין-גוטורפ (1611-1592)
|בן-זוג=
|אתר אינטרנט=
|שושלת={{שושלת
|תואר=
|שושלת=ואסה
|כינוי=
|אב=[[גוסטב ואסה, מלך שבדיה|גוסטב ואסה]]
|אם=מרגרט ליונהבורד
|צאצאים=
|יורש העצר=
}}
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[מלכי שבדיה|מלך שבדיה]]
|למניין=
|התחלת כהונה=[[22 במרץ]] [[1604]]
|סיום כהונה=[[30 באוקטובר]] [[1611]]
|סגן=
|מנהיג דת בתקופה=
|הקודם בתפקיד=[[זיגמונט השלישי ואזה|זיגמונט]]
לאחר מותו, הוכתר בנו, |הבא בתפקיד=[[גוסטב השני אדולף, מלך שבדיה|גוסטב השני אדולף]], כמלך שבדיה.
}}
}}
[[קובץ:Carl IX of Sweden.jpg|ממוזער|פסל קרל התשיעי , בעיר [[גטבורג]].]]
'''קרל התשיעי''' (ב[[שבדית]]: '''Karl IX''',; {{כ}} [[4 באוקטובר]] [[1550]] – [[30 באוקטובר]] [[1611]]) היה [[מלכי שבדיה|מלך שבדיה]] משנת מ-[[1604]] ועד ליום מותו. הוא היה בנם הצעיר של [[גוסטב ואסה, מלך שבדיה]] ושל אשתו השנייה, מרגרט ליונהבורד, אחיהם של [[אריק הארבעה עשר, מלך שבדיה]] ו[[יוהאן השלישי, מלך שבדיה]] ודודו של [[זיגמונט השלישי ואזה]], [[מלך פולין]] ושבדיה. על פי צוואתו של אביו הוא קיבלת את התואר, דוכס סדרמאנלנד, אך הוא לא קיבל בפועל את הבעלות על מחוז זה להדחתו של אחיו, אריק הארבעה עשר ועלייתו למלוכה של יוהאן השלישי ב-[[1568]].
 
אריק הארבעה עשר וקרל התשיעי אימצו את המספור המלכותי שלהם על פי היסטוריה בדיונית של שבדיה. למעשה היה קרל המלך השלישי בתולדות שבדיה ששמו היה קרל.
היה בנו של [[גוסטב ואסה, מלך שבדיה|גוסטב הראשון, מלך שבדיה]] ואשתו השנייה, ואחד מארבעה אחים ששלושה מהם הפכו למלכים. אחיו הבכור והראשון למלוך מבין האחים היה [[אריק הארבעה עשר, מלך שבדיה|אריק הארבעה עשר]]. אריק שנישא לאחת המשרתות הודח על ידי אחיו יוהאן. יוהאן נישא לנסיכה פולנית ובנם, [[סיגיזמונד השלישי, מלך פולין|סיגיזמונד]], מלך על פולין ולאחר מותו הפתאומי של אביו בשנת 1592 גם על שבדיה. בפועל שימש דודו, קרל התשיעי, כשליט ובשנת 1598 אולץ סיגיזמונד להפכו ל[[עוצר (שליט)|עוצר]] המלוכה בשבדיה. לאחר סדרת מאבקים בת כמה שנים בין השניים, הצליח קרל להדיח את אחיינו ה[[קתוליות|קתולי]] מהשלטון ובשנת 1604 היה למלך שבדיה.
 
קרל עלה לכס המלוכה על גלי האהדה ל[[הכנסייה הפרוטסטנטית|נצרות הפרוטסטנטית]] במהלך התקופה המתוחה בין הפלגים השונים של ה[[נצרות]]. תוך קצת יותר מעשור, התפתחו מתחים אלה ל[[מלחמת שלושים השנה]]. עימותים אלו גרמו כבר למריבות שושלתיות ששורשיהן במאבק לחירות הדתית שהייתה הרקע להדחתו של אחיינו של קרל והעלתה אותו לכס המלכות.
בתקופת שלטונו הוא חיזק את ה[[פרוטסטנטיות]] כזרם הנוצרי השולט במדינה.
 
תקופת מלוכתו של קרל עמדה בסימן תחילתו של החלק האחרון הן של [[הרפורמציה הפרוטסטנטית]] והן של [[קונטרה-רפורמציה]]. עם מותו של אחיו בנובמבר [[1592]], עבר כס המלכות השבדי לאחיינו, שהיה בעל ברית של [[בית הבסבורג]], [[זיגמונט השלישי ואזה]], מלך פולין ושבדיה. במהלך התקופות המתוחות מבחינה פוליטית ששררו אז, ראה קרל בחומרה את ירושת כס המלכות של שבדיה הפרוטסטנטית על ידי אחיינו הקתולי המסור. בעקבות זאת התחוללו כמה שנים של מחלוקות דתיות.
לאחר מותו, הוכתר בנו, [[גוסטב השני אדולף, מלך שבדיה|גוסטב השני אדולף]], כמלך שבדיה.
 
במהלך תקופה זו, משלו קרל והמועצה המלכותית השבדית בשמו של זיגמונט כאשר זה שהה בפולין. לאחר כמה תהליכים מוקדמים, אילצה אסיפת המעמדות של שבדיה ב-[[1595]] את זיגמונט לוותר על כסאו לטובת קרל. בסופו של דבר החל צעד זה תקופה של כמעט שבעה עשורים של לוחמה בלתי סדירה בין שני הענפים של בית ואסה כששניהם ניסו לאחד את הכתרים של פולין ושל שבדיה ולטעון כל אחד ללגיטימיות שלו לכתר מאוחד זה.
{{סדרה||הקודם=[[סיגיזמונד השלישי, מלך פולין]]|רשימה=[[מלכי שבדיה]]|הבא=[[גוסטב השני אדולף, מלך שבדיה]]}}
 
באופן דומה, התוצאה של המאבק הפנים שושלתי בבית ואסה, החריפה והקצינה את המעשים שבוצעו מאוחר יותר על ידי הנסיכים הקתולים של [[האימפריה הרומית הקדושה]], כמו הצו להשבת רכושו של הממסד הקתולי. למעשה, צעדים אלו הביאו את הפוליטיקה האירופאית לנטישת הגישה של פתרון מחלוקות באמצעות מגעים דיפלומטיים ופשרה במהלך הקזת הדם הגדולה של [[מלחמת שלושים השנה]].
==דוכס==
ב-[[1568]] היה קרל המנהיג האמיתי של המרד נגד אריק הארבעה עשר. עם זאת, הוא לא שיתף פעולה עם אחיו, יוהאן השלישי. יחסיהם של השניים היו מאולצים במידה זו או אחרת. מחד, הוא לא חש כל אהדה לצעדיו הדתיים של אחיו, ומאידך, הוא התנגד בתקיפות למאמציו של אחיו להגביל את סמכותו כדוכס סדרמאנלנד. האצולה השבדית ורוב חברי הפרלמנט תמכו ביוהאן. יחד עם זאת, במסגרת מאמציו של קרל לאחד את הממלכה, הוא נאלץ לוותר על יומרותיו לשלוט באופן עצמאי בדוכסות שלו. אך כ[[קלוויניזם|קלוויניסט]] אדוק, כפי שהוא היה, לא ניתן היה להזיזו מדעותיו בסוגיות דתיות. על רקע זה פרץ משבר עם מותו של יוהאן ב-[[1592]]. היורש לכתר היה בנו הבכור של יוהאן, זיגמונט השלישי, שכבר עלה קודם לכן לכס מלכות פולין והיה קתולי מסור. החשש שזיגמונט עלול להחזיר את האמונה הקתולית כדת השלטת של שבדיה, גרמה לחרדה מצדו של הרוב הפרוטסטנטי, במיוחד פשוטי העם והאצולה הנמוכה, וקרל התייצב בחזית המאבק כמגינם וכמגן של שושלת בית ואסה כנגד השפעות זרות.
 
מבחינתו של קרל היה ברור שזיגמונט, כ[[מונרכיה נבחרת|מלך נבחר]], היה חייב לאשר את ההחלטות של ה[[סינוד]] של [[אופסלה]], שהתקיים ב-[[1593]], ולפיכך להכיר בעובדה ששבדיה הייתה במהותה מדינה לותרנית פרוטסטנטית. על פי ההסכם, קרל והמועצה המלכותית של שבדיה חלקו את סמכותם ומשלו בשמו של זיגמונט עקב מגוריו בפולין. בשנים [[1593]] – [[1595]], הייתה משימתו של קרל קשה במיוחד. הוא התנגד בעקביות לנטיותיו ולהנחיותיו הקיצוניות של זיגמונט. היה עליו גם לרסן את האצולה ששאפה להגדיל את כוחה על חשבונו של המלך הנעדר.
 
עקב אילוצי השעה הצטרך קרל לעבוד בשיתוף פעולה עם הכמורה ועם פשוטי העם ולא עם האצולה. לפיכך, הצליח הפרלמנט לקבל על עצמו סמכויות בתקופת ממשלת העוצרות שלו באופן שלא היה להם קודם לכן. ב-[[1595]], בחר הפרלמנט בקרל כ[[עוצר (שליט)|עוצר]] וניסיונו לכפות על קלאוס פלמינג, מושל אוסטרלנד ([[פינלנד]] של היום), להכפיף עצמו לסמכותו ולא לסמכות המלך, גרמה לפרוץ מלחמת אזרחים. קרל שאף להגדיל את כוחו וזיגמונט ניסה לפתור את הסיכסוך בדרכי שלום במשך כמה שנים, עד שהוא מאס בכך וקיבל אישור מבית המחוקקים של [[האיחוד הפולני-ליטאי]] לפתור את הבעיות שגרמו לפילוג בין נתיניו השבדים ופלש לשבדיה בראש צבא [[שכיר חרב|שכירי החרב]] שלו.
 
באופן מעשי, היה קרל ללא ספק, אשם בבגידה חמורה. מיעוט יחסי של כל המעמדות שתמכו בזיגמונט עם נחיתתו בשבדיה ב-[[1598]], נהגו כנתינים נאמנים ללא עוררין. באירועים שהתרחשו לאחר מכן, למרות כמה הצלחות ראשוניות, נחל זיגמונט תבוסה בקרב סטנגברו החשוב. עם תבוסתו והגלייתו של זיגמונט, כמלך זר וככופר מבחינתו של הרוב באומה השבדית, ועם הדחתו בידי הפרלמנט ב-[[1599]], קיבל קרל צידוק למעמדו באמצעות [[חקיקה למפרע]].
==מלך==
בסופו של דבר, הכריז הפרלמנט שישב בלינשופין ב-[[24 בפברואר]] [[1604]], שזיגמונד ויתר על כס המלכות השבדי והכיר בקרל כריבון. הוא הוכרז כמלך '''קרל התשיעי'''. תקופת מלכותו הקצרה של קרל עמדה בסימן של לוחמה רצופה. העוינות מצדה של פולין וניתוק הקשרים עם רוסיה, הביאו אותו לנהל מאבקים מעבר לים כדי להשיג את השליטה ב[[ליבוניה]] ובאינגריה, במסגרת מלחמת פולין-שבדיה (1611-1600) ובמסגרת מלחמת אינגריה, בעוד שיומרותיו לטעון לשליטה ב[[לפלנד]] גרמו למלחמה נגד [[דנמרק]] במהלך שנת מלכותו האחרונה.
 
בכל המאבקים הללו, הוא לא נחל הצלחה בולטת, בין השאר הודות לעובדה שהוא וצבאותיו נאלצו להילחם מול מצביאים גדולים כמו יאן קרול חודקביץ' ו[[כריסטיאן הרביעי, מלך דנמרק]] וכן בשל חוסר מזל מקרי. בהשוואה למדיניות החוץ שלו, מדיניות הפנים של קרל התשיעי הייתה בסדר חשיבות נמוך מבחינתו. בכל אופן, היא היוותה המשך למעשיו בתקופת שלטונו כעוצר.
==מותו ומורשתו==
קרל התשיעי מת ב-[[30 באוקטובר]] [[1611]]. בנו בן ה-17, שהשתתף כבר במלחמותיו של אביו, ירש אותו כ[[גוסטב השני אדולף, מלך שבדיה|גוסטב השני אדולף]]. כשליט, היה קרל החוליה המקשרת בין אביו הגדול לבין בנו שהיה שליט גדול לא פחות. הוא המשיך את פועלו של גוסטב הראשון ליצירת מדינה פרוטסטנטית גדולה בשבדיה. הוא סלל את הדרך ליצירת של האימפריה הפרוטסטנטית של גוסטב אדולף.
 
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://en.wikisource.org/wiki/1911_Encyclop%C3%A6dia_Britannica/Charles_IX._(King_of_Sweden) קרל התשיעי] ב[[אנציקלופדיה בריטניקה]]
 
{{סדרה||הקודם=[[סיגיזמונדזיגמונט השלישי, מלך פוליןואזה]]|רשימה=[[מלכי שבדיה]]|הבא=[[גוסטב השני אדולף, מלך שבדיה]]}}
 
{{קצרמר|אישים}}
[[קטגוריה:מלכי שבדיה|קרל 09]]