מלחמת רוסיה–פולין (1654–1667) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
מ עריכה |
||
שורה 1:
{{סכסוך צבאי
}}
'''מלחמת רוסיה-פולין ([[1654]] - [[1667]])''' הייתה [[מלחמה]] בין [[רוסיה הצארית]] לבין [[האיחוד הפולני-ליטאי]] על השליטה בשטחי [[אוקראינה]] ו[[בלרוס]]. המלחמה הייתה למלחמה האחרונה שהתקיימה בין רוסיה לאיחוד הפולני-ליטאי. שלבה הראשון של המלחמה (1655-1660) היה כחלק מ[[המלחמה הצפונית הקטנה]]. המלחמה החלה לאחר פניית האוקראינים להסתפח ל[[רוסיה הצארית]] והסתיימה בשנת [[1667]] עם חתימת [[הסכם אנדרוסובו]]. על אף שהאיחוד ניצח ברוב קרבות המלחמה, והשיב לעצמו שטחים שאבדו בתחילתה, ה[[כלכלה]] הירודה שלו לא יכלה לתמוך במאבק ארוך וקשה. לאור משבר פנימי ומלחמת אזרחים שפקדו את האיחוד, נאלץ האיחוד הפולני-ליטאי לחתום על הסכם הפסקת אש בתנאים קשים עם רוסיה. המלחמה נסתיימה עם כיבושים נרחבים של רוסיה בשטחי בלארוס ואוקראינה, ותחילת הפיכתה ל[[מעצמה]] באירופה.
==רקע==
תושביה ה[[נצרות אורתודוקסית|אורתודוקסים]] של אוקראינה, שהייתה נתונה לשליטתו של [[האיחוד הפולני ליטאי]], הרגישו לחץ מהכמורה [[נצרות קתולית|הקתולית]] הפולנית. ולכן, מפעם לפעם פרצו מרידות כנגד השלטון הזר. מרד משמעותי, בהנהגתו של [[בוגדן חמלניצקי]], פרץ בשנת [[1648]].
==
תחילת המלחמה הייתה מוצלחת מאוד ל[[רוסיה הצארית]]. ב-[[18 במאי]] הצבא בראשות ה[[צאר]] החל בהתקדמות מ[[מוסקבה]] לכיוון [[סמולנסק]]. במהלך הקיץ נכבשו מספר ערים אך מתקפה על [[סמולנסק]] שנערכה ב-[[16 באוגוסט]] לא הייתה מוצלחת. ב-[[20 באוגוסט]]
הצלחות של הרוסים נמשכו גם בשנת [[1655]]
בחזית הדרומית, הרוסים התקדמו עד ל[[לבוב]], אך לא כבשו אותה.
לקראת סוף שנת [[1655]] כל שטחי אוקראינה ובלרוס היו בשליטה רוסית והלחימה עברה לשטחי ליבה של [[הדוכסות הגדולה של ליטא]] ו[[פולין]].
==
בקיץ [[1655]] הכריזה [[שבדיה]]
==
בשנת [[1657]] נפטר [[בוגדן חמלניצקי]] ובמקומו נבחר ל[[הטמן]] אוקראינה איוואן ויגובסקי. ב[[וילנה]] נערך [[משא ומתן]] בהקשר לסימון גבולות וחתימת הסכם קבע. למרות בקשות הרוסים, ה[[הטמן]] החדש של אוקראינה לא שלח את נציגיו ל[[וילנה]] והרוסים ניהלו את משא ומתן על דעת עצמם. בשנת [[1658]] התברר שהסיבה לכך הייתה משא ומתן שאוקראינים ניהלו עם הפולנים בנפרד. בהתאם להסכם שהתגבש, אוקראינה הסכימה להיות חלק של [[האיחוד הפולני ליטאי]].
כתוצאה מהסכם שהתגבש, הכוחות של פולנים ואוקראינים החלו
לא כל האוקראינים קיבלו שינוי עמדת השלטונות, חלק מהקצינים האוקראינים המשיכו
==
בתחילת השנה רוסים כבשו את [[ברסט ליטובסק|ברסט]]. באביב הפולנים חתמו הסכם שלום עם [[שבדיה]] וכל הצבא התפנה ללחימה נגד הרוסים. בהדרגה הרוסים החלו לסגת מזרחה ופינו רוב שטחי בלרוס וליטא, למעט [[וילנה]].
בחזית הדרומית בסתיו [[1660]] הכוחות הרוסים ספגו מספר מפלות נגד הכוחות המשותפים של [[פולין]] ו[[חאנות קרים]]. כוחות בפיקוד של יורי חמלניצקי ספגו מפלה קשה והוא נאלץ לחתום על הסכם סיום הלחימה. המפקד העליון של הכוחות הרוסים באזור חתם על הסכם [[כניעה]] תוך הסכמה על כך שצבא רוסי יפנה את [[קייב]], [[צ'רניגוב]] וערים נוספות. אומנם ראש הכוחות בקייב, [[וויוודה]] יורי בריאטינסקי לא הסכים להכניס את הפולנים לעיר והם לא תקפו אותה. כתוצאה מכך, הפולנים נעצרו ולא תקפו יותר, אך גם לרוסים לא הייתה יכולת מעשית להמשיך בפעילות צבאית התקפית. לאור המצב הצבאי הקשה,
==
[[קובץ:Rzeczpospolita-HE.png|שמאל|ממוזער|400px|אבדן שטחים של האיחוד הפולני-ליטאי במהלך המאה ה-17]]
הפעילות הצבאית הממשית נמשכת רק בחזית הצפונית. בלחץ צבא פולין
בסתיו [[1663]] החלה
בשנים [[1665]] - [[1666]] לא הייתה פעילות צבאית
ב-[[30 בינואר]] [[1667]] נחתם בכפר ליד [[סמולנסק]]
==השלכות המלחמה==
המלחמה למעשה סיימה את התפקיד של [[האיחוד הפולני ליטאי]] כמעצמה אירופאית, ועצרה את
[[רוסיה הצארית]] החלה בהתפשטות מערבה לשטחים של [[אוקראינה]] ו[[בלרוס]]. חתימת הסכם שלום יציב עם [[האיחוד הפולני ליטאי]]
בשנת [[1686]] נחתם הסכם שלום
==קישורים חיצוניים==
|