|
'''אִבְחוּן דִּידַקְטִי''' הוא תהליך ב[[אבחנה]] של [[לקות למידה|לקויות למידה]]. האבחון מתבצע על ידי איש מקצוע מתחום [[דידקטיקה|תורת ההוראה]], ובו נבדקות יכולות קוגניטיביות כגון [[חשיבה]] ועיבוד מידע, כישורי [[קריאה]], [[הבנת הנקרא]] ו[[כתיבה]], [[זיכרון]] והתארגנות. מטרת האבחון היא לסייע באיתור הסיבות לכשלים לימודיים במטרה לבנות או לשפר תוכנית לימודים מותאמת על מנת לאפשר ללומד למצות את יכולותיו הלימודיות.
'''אבחון דידקטי''' הוא תהליך [[אבחון|מאבחן]], שבמסגרתו מנסה איש מקצוע מתחום [[תורת ההוראה]] לאתר ולסווג [[לקות למידה|לקויות למידה]] אצל האדם הנבדק.
אבחוןהשימוש באבחון דידקטי נעשה כחלק מהערכת התפקוד באבחון ליקויי למידה{{הערה|שם=אחרת|ספקטור נויה (2005). ללמוד מלקויי למידה על פסיכולוגיה אחרת. תל אביב: הוצאת קריאה בצבעים}}. האבחון עוסק במיפוי קשייו וכשריו של הנבדק בתחומי הלמידה השונים. המיפוי נעשה תוך אפיון של מיומנויות למידה בסיסיות, ובכללן: [[קריאה]] ו[[כתיבה]], [[הבעה בכתב]] ובעל פה וחשבון{{הערה|שם=חוזר |משרד החינוך, [חוזר מנכ"ל תשס"ד/4 (ב) http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sd4bk4_3_25.htm]}}. האבחון מתאר גם את הפן ההתנהגותי, מזהה את [[אסטרטגיית למידה|אסטרטגיות הלמידה]] הקיימות ובודק את היעילות שלהן{{הערה|שם=חוזר}}. ▼האבחון בודק יכולות קוגניטיביות כגון [[חשיבה]] ועיבוד מידע, כישורי [[קריאה]], [[הבנת הנקרא]] והכתיבה, ה[[זיכרון]] וההתארגנות. האבחון נועד לסייע באיתור הסיבות לכשלים לימודיים, ולאפשר ללומד למצות את יכולותיו הלימודיות ובבניית תוכנית לימודית מותאמת או שיפורה.
==אבחון דידקטי==
השימוש באבחון דידקטי נעשה כחלק מהערכת התפקוד באבחון ליקויי למידה{{הערה|שם=אחרת|ספקטור נויה (2005). ללמוד מלקויי למידה על פסיכולוגיה אחרת. תל אביב: הוצאת קריאה בצבעים}}.
▲אבחון דידקטי עוסק במיפוי קשייו וכשריו של הנבדק בתחומי הלמידה השונים. המיפוי נעשה תוך אפיון של מיומנויות למידה בסיסיות, ובכללן: [[קריאה]] ו[[כתיבה]], [[הבעה בכתב]] ובעל פה וחשבון{{הערה|שם=חוזר}}. האבחון מתאר גם את הפן ההתנהגותי, מזהה את [[אסטרטגיית למידה|אסטרטגיות הלמידה]] הקיימות ובודק את היעילות שלהן{{הערה|שם=חוזר}}.
==מטרת האבחון==
על פי רוב, תהליך האבחון נערך כדי לאמת או לשלול חשד כלשהו{{הערה|שם=אבחון מחוננים|1=[http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2779 דויד, חנה (2012). אבחון ילדים מחוננים.] מאתר פסיכולוגיה עברית}} ללקות למידה. מטרתו של האבחון היא לגלות קשיים ולהתוות את הבסיס להמשך הטיפול בקשיים שנתגלו, תוך מציאת דרכים לעקיפת הקשיים הללו. בהתאם לכך, האבחון הדידקטי משמש בסיס לבנייה ושיפור של תוכנית חינוכית לתלמיד במסגרת בית הספר{{הערה|שם=חוזר}} ומסייע רבות להתאמת התוכנית הטיפולית. מטרה נוספת של האבחון היא לספק לנבדק התאמות במבחנים, על מנת שיוכל למצות את יכולתו הלימודית על הצד הטוב ביותר בהתאם לקשיים הלימודיים שלו.
מטרתו של אבחון דידקטי היא לגלות קשיים ולהתוות את הבסיס להמשך הטיפול בקשיים שנתגלו ולאבחן דרכים לעקיפת הקשיים הללו. בהתאם לכך, האבחון הדידקטי משמש בסיס לבניית ושיפור של תוכנית חינוכית לתלמיד במסגרת בית הספר{{הערה|שם=חוזר}}, ומסייע רבות להתאמת התוכנית הטיפולית.
מטרה נוספת של אבחון זה היא לספק לנבדק התאמות במבחנים על מנת שיוכל למצות את יכולתו הלימודית על הצד הטוב ביותר בסינכרון עם הקשיים הלימודיים שלו.
==מתיהסיבות יש צורך לפנותלהפניה לאבחון דידקטי==
ישעל לפנותפי [[משרד החינוך]], בית הספר צריך להפנות את התלמיד לאבחון דידקטי כאשר מועלהיש חשדיסוד לקיומןלהניח, על סמך התערבות חינוכית והיכרות עם התלמיד, שהכשלים בלמידה הם על רקע של לקויותליקויי למידה ראשוניים (ללא עדויות לקשיים נוספים), או שקיים פער לא מוסבר בין היכולת השכלית המשוערת לתפקודו של התלמיד{{הערה|שם=חוזר}}. לרוב חשד זה יתעודד בעקבות קשיים לימודיים והישגים נמוכים מהמצופה.
== מהתחומי בודקהבדיקה של האבחון הדידקטי== ▼על פי [[משרד החינוך]] בית הספר צריך להפנות את התלמיד לאבחון דידקטי כאשר יש יסוד להניח, על סמך התערבות חינוכית והיכרות עם התלמיד, שהכשלים בלמידה הם על רקע של ליקויי למידה ראשוניים (ללא עדויות לקשיים נוספים), או שקיים פער לא מוסבר בין היכולת השכלית המשוערת לתפקודו של התלמיד{{הערה|שם=חוזר|משרד החינוך, [חוזר מנכ"ל תשס"ד/4 (ב) http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sd4bk4_3_25.htm]}}.
▲==מה בודק האבחון הדידקטי==
האבחון הדידקטי בודק את התפקוד האקדמי של הנבדק במיומנויות היסוד{{הערה|שם=חוזר}}:
* [[קריאה]] -– שטף, דיוק וקצב הקריאה, שליטה ביסודות הקריאה, פענוח [[מילה (בלשנות)|מילים]] בתוך הקשר וללא הקשר, קריאת [[מילת תפל|מילות תפל]], הפקת משמעות מהכתוב וכו'
* [[כתיבה]] -– קצב, [[כתב יד (כתב)|כתב היד]], ארגון, עיצוב, [[כתיב]], ויכולת ההבעה.
* חשיבה מתמטית -– תפקודי [[חישוב]] אוטומטיים, שליטה באלגוריתם חשבוני, הבנה מתמטית, הבנה גאומטרית וכו'.
כמו כן, הוא בודק את התפקודים ה[[הכרה|קוגניטיביים]] העומדים בבסיס הלמידה{{הערה|שם=חוזר}}:
* [[תפיסה]] [[תפיסה חזותית|חזותית]], [[תפיסה מרחבית|מרחבית]] ושמיעתית. ו[[תפיסה שמיעתית|שמיעתית]].
* תפקודים ויזו-מוטוריים וגרפו-מוטוריים.
* תפקודי ה[[זיכרון]] על היבטיהם השונים: זיכרון מיידימידי, [[זיכרון עבודה]], [[זיכרון לטווח קצר]], [[זיכרון לטווח ארוך]] וזיכרון הרצףרצף.
* תפקודי ה[[שפה]] הדבורה והכתובה: [[אוצר מילים]], ניסוח וארגון של המבע המילולי, מהירות שיום ושטף שפתי, [[תחביר]], עיבוד [[פונולוגיה|פונולוגי]] ועוד.
* סגנון העבודה: קצב, תכנון, התארגנות, [[אסטרטגיית למידה]] ומנגנוני פיצוי ובקרה.
בנוסף לכל האמור לעיל האבחון הדידקטי יכול לסייע בגילוי בעיות [[רגש|רגשיות]] אצל הנבדק.
==תהליךמהלך האבחון ותוצאותיו==
האבחון מתבצע מול מאבחן דידקטי המוסמך לכך על ידי משרד החינוך. האבחון אורך 4–6 שעות, במספר מפגשים, כתלות בצורכי הנבדק. האבחון תקף לתקופה של חמש שנים בלבד.
האבחון אורך בין 4-6 שעות, במספר מפגשים, תלוי בצורכי הנבדק.
אבחון דידקטי תקף לתקופה של 5 שנים בלבד.
לאחר סיום האבחון והסקת המסקנות של המאבחן, ממצאיו מוגשים לנבחן (ובמקרה שהנבחן הוא ילד להוריו של הנבדק).
המסקנות כוללות את נקודות החוזק והקשיים של הנבחן. בנוסף נכללות דרכי התמודדות עם הקשיים שהועלו והמלצות המאבחן להתמודדות עם קשיים אלו. גם המלצות להמשך טיפול יכללו במסקנות.
בעקבות האבחון מתכנסת וועדה בית ספרית הכוללת את הצוות החינוכי המלמד את התלמיד ונציגים מהנהלת בית הספר, הוועדה מאשרת את יישום המלצות המאבחן הדידקטי. הצוות החינוכי מחויב לפעול בהתאם להתאמות להן זכאי התלמיד. ▼
====כלי אבחון====
כלי האבחון נועדו לספק למאבחן את ה[[מידע]] הנדרש לכתיבת האבחון ומתן [[אבחנה]] על פי הנדרש ב[[חוק]]בחוק על ידי [[מדידה והערכה]]. כדי להחליט אם [[מבחן|כלי]] מסוים מתאים לצורכי אבחון יש לבדוק אתנבדק [[תחום הערכה|תחום ההערכה]] שלו לאור ה[[מדדים לבדיקות אבחון]] של [[תורת המבחנים]]. כמו כן, כדי לדעת האםאם הערכים שנמדדו תקינים או לא ביחס ל[[התפלגות נורמלית]] ב[[אוכלוסייה]], חייבת להיות אפשרות להשוותהם אותםמושווים ל[[נורמליות|נורמה]]. משום שכל כלי מספק מידע מסוג מסוים בלבד, אסוראבחנה לקבועאינה אבחנהנקבעת על סמך ממצאים של כלי בודד.
==תוצאות האבחון==
==דרכים המוצעות לעזרה בקשיים העולים באבחון== ▼▲לאחר סיום האבחון והסקת המסקנות של המאבחן, ממצאיו מוגשים לנבדק (ובמקרה שהנבדק הוא ילד להוריו של הנבדק). המסקנות כוללות את נקודות החוזק והקשיים של הנבדק. בנוסף נכללות דרכי התמודדות עם הקשיים שהועלו והמלצות המאבחן להתמודדות עם קשיים אלו. גם המלצות להמשך טיפול יכללו במסקנות. בעקבות האבחון מתכנסת וועדהועדה בית -ספרית הכוללת את הצוות החינוכי המלמד , את התלמיד ונציגים מהנהלת בית הספר ,. הוועדה מאשרת את יישום המלצות המאבחן הדידקטי ., הצוותוהצוות החינוכי מחויב לפעול בהתאם להתאמות להן זכאי התלמיד.
הפתרונות השכיחים ביותר המוצעים להתמודדות עם הקשיים הלימודיים שעולים באבחון הן התאמות במבחנים.
מאבחן דידקטי ממליץ על התאמות בין רמה 1-2.
▲===דרכים המוצעות לעזרה בקשיים העולים באבחון ===
התאמות נפוצות הן, לדוגמה: תוספת זמן בבחינות, שעתוק, התעלמות משגיאות כתיב, הגדלת שאלון הבחינה, הכתבה לבוחן, הוראה מתקנת, הקראת שאלון הבחינה ולימוד אסטרטגיות למידה.
הפתרונות השכיחים ביותר המוצעים להתמודדות עם הקשיים הלימודיים שעולים באבחון הן התאמות במבחנים. מאבחן דידקטי ממליץ על התאמות בין רמה 1-2. התאמות נפוצות הן, לדוגמה: תוספת זמן בבחינות, שעתוק, התעלמות משגיאות כתיב, הגדלת שאלון הבחינה, הכתבה לבוחן, הוראה מתקנת, הקראת שאלון הבחינה ולימוד אסטרטגיות למידה. אם המאבחן רואה צורך באבחון נוסף הוא ימליץ על כך, אך מאבחן דידקטי אינו רשאי לרשום תרופות, (לדוגמה [[ריטלין]]), על מנת לפתור את בעיית ליקוי הלמידה שהתגלתה.
==אבחון פסיכודידקטי לעומת אבחון דידקטי==
בשונה מאבחון דידקטי מתבצע, [[אבחון פסיכודידקטי]] מתבצע על ידי פסיכולוג בעל הכשרה מתאימה{{הערה|שם=חוזר}} או על ידי פסיכולוג ומאבחן מומחה ללקויות למידה במשותף. האבחון כולל אבחון אינטליגנציה מלא, בחינת היבטים רגשיים, ובנוסף היבטים של האבחון הדידקטי. אם המאבחן הדידקטי רואה צורך להרחיב את הבדיקה מעבר לאבחון הדידקטי, הוא ימליץ על אבחון פסיכולוגי משלים. מטרתו של אבחון זה היא לעצב פרופיל אינטליגנציה של הנבדק בנוסף לפרופיל הלימודי שגובש באבחון הדידקטי.
אם המאבחן הדידקטי רואה צורך להרחיב את הבדיקה מעבר לאבחון הדידקטי, הוא ימליץ על אבחון פסיכולוגי משלים. מטרתו של אבחון זה היא לעצב פרופיל אינטליגנציה של הנבדק בנוסף לפרופיל הלימודי שגובש באבחון הדידקטי.
כמו כן, אבחון פסיכודידקטי כולל הערכה של המצב הרגשי, בכל הנוגע לתהליכי הלמידה. ההערכה הרגשית מתבצעת דרך איסוף נתונים ממקורות מידע מגוונים, כגון "אינטייק", שאלונים מובנים, מבחניםומבחנים השלכתיים ועוד, המאפשרים ללמוד על גורמים רגשיים העלולים להשפיע על קשיי הלמידה, למשל ([[ביטחון עצמי]] נמוך, ו[[חרדה וכו)]].
באבחון פסיכודידקטי ניתן להמליץ על התאמות ברמה 1-3 בהתאם להגדרות משרד החינוך, ההתאמות הן: התאמות ברמה 1 ו-2, שהן ההתאמות של אבחון דידקטי, ובנוסף התאמות ברמה 3 הכוללות–הכוללות היבחנות בעל פה ושאלון מותאם- – שאלון מצומצם יותר מהשאלון הסטנדרטי-. לרוב מפחיתים נושא לימוד אחד או שניים. התאמות ברמה 3 מחייבות את אישור משרד החינוך.
התאמות ברמה 3 מחייבות את אישור משרד החינוך.
קיים ויכוח נרחב ועמוק בין אנשי המקצוע (מאבחנים מומחים ללקויות למידה לעומת פסיכולוגים) בנוגע ליתרונות והחסרונות של כל אבחון. מתנגדי האבחון הפסיכודידקטי טוענים כי ביחס לאבחון הדידקטי, האבחון הפסיכודידקטי מציע תמונה מצומצמת יותר של נקודות החוזק והחולשה הלימודיות של הנבדק,ולכן אינו יכול למקד פתרונות לבעיות אלו, אם הוא לא נערך בשילוב שני אנשי המקצוע.
קיים ויכוח נרחב ועמוק בין אנשי המקצוע – מאבחנים מומחים ללקויות למידה לעומת פסיכולוגים – בנוגע ליתרונות והחסרונות של כל אבחון. מתנגדי האבחון הפסיכודידקטי טוענים כי ביחס לאבחון הדידקטי, האבחון הפסיכודידקטי מציע תמונה מצומצמת יותר של נקודות החוזק והחולשה הלימודיות של הנבדק, ולכן אינו יכול למקד פתרונות לבעיות אלו, אם הוא לא נערך בשילוב שני אנשי המקצוע. לעומת זאת, תומכי האבחון הפסיכודידקטי טוענים כי התמונה המתקבלת מאבחון פסיכודידקטי הינה תמונה רחבה ומקיפה, שכן התפקוד הקוגניטיבי והרגשי הינם היבטים מהותיים בתפקוד האקדמי והם נבחנים רק באבחון הפסיכודידקטי.
==ראו גם==
| 