גיוס חובה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
קישורים פנימיים
שורה 13:
{{מקרא|#b9b9b9|אין מידע}}
|}
'''גיוס חובה''' הוא [[חוק]], המחייב את כל האזרחים[[אזרחות|אזרחי המדינה]] הכשירים (גופנית ונפשית) להתגייס לשירות למען המדינה.
 
לכל [[מדינה]] יכולת לקבוע [[גיל]] גיוס חובה, וכן תנאים אחרים, שיכתיבו את טיב ואורךו[[אורך שירות חובה במדינות העולם|אורך השירות]]. גיוס החובה עשוי להיות מצב קבוע (כמו במקרה [[צה"ל]] ב[[מדינת ישראל]], שבה מונהג בנוסף גם [[שירות מילואים]], וכןאו צבאות מדינות נוספות , כדוגמת [[שווייץ]] ו[[קולומביה]]) או להיות מוכרז בעת [[מצב חירום|מצבי חירום]] שונים (גיוס החירום בארצותב[[ארצות הברית]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[מלחמת וייטנאם]]).
 
קיימות מספר סיבות לשימוש בכלי של גיוס חובה.: למשל, במדינת ישראל נטען רבות כי "מדינה קטנה מוקפת אויבים" זקוקה לכל [[חייל]] שתוכל לגייס, ולכן, אין לתת מקום להעדפה אישית של כל אדם, האם לשרת את [[מולדת]]ו או אם לאו. במדינות אחרות, קיימות סיבות רבות, כמו [[מרד]] פנימי ובעיות אזרחיות (כדוגמת קולומביה), או סיבות היסטוריות אשר לא קיימות היום;, כמו למשל בגרמניהב[[גרמניה]], שגיוס החובה בה (שבוטל ביולי 2011{{הערה|1=[http://www.faz.net/s/Rub594835B672714A1DB1A121534F010EE1/Doc~E623BE7711422485FAD399811217F5118~ATpl~Ecommon~Scontent.html FAZ: Wehrpflicht wird zum 1. Juli 2011 ausgesetzt (בגרמנית)]}}) החל לאחר הפסד [[גרמניה הנאצית]] במלחמת העולם השנייה. גיוס החובה החל בשל [[המלחמה הקרה]], שהתקיימה בתוך גבולות גרמניה, בין 2 חלקיה: [[גרמניה המזרחית]] ה[[קומוניסט]]ית, שנשלטה, למעשה, על ידי [[ברית המועצות]] ו[[גרמניה המערבית]], שנתמכה על ידי מעצמות המערב,: [[ארצות הברית]], [[אנגליה]] ו[[צרפת]].
 
==הוויכוח סביב גיוס חובה==
במדינות רבות ישנה טענה כי גיוס חובה ושירות חובה גורמים ל[[מיליטריזם|מיליטריזציה]] של [[החברה האזרחית]], ובכך, ליצירת חברה שהינה גברית-[[מאצ'ואיזם|מאצ'ואיסטית]] ו[[אלימות|אלימה]] יתר על המידה, כאשר עקרונות חברתיים נזנחים, או לכל הפחות, מקבלים חשיבות מועטה יותר. נושאים כגון: [[חינוך]], [[בריאות]], [[רווחה]], טיפול ב[[פשיעה]] וכדומה, מקבלים פחות התייחסות ופחות [[כוח אדם]].
נוסף על כך, קימתקיימת הטענה, שגיוס חובה פוגע ב[[חופש העיסוק]], [[חופש המצפון]] וב[[חירות האדם|חרויות]] בסיסיות נוספות, בכךובכך הוא אנטי [[דמוקרטיה|דמוקרטי]].
 
עוד מציינים את התקציבה[[תקציב]] הגדול ביותרמאוד שדורש צבא חובה, ואת היתרון של [[צבא מקצועי]], שבו לכל החיילים וותקותק של שנים, על פני צבא גדול ומסורבל יותר. ועודעוד מתלוננים מהצד הליברלי, שמדובר בעבדות לא [[מוסר|מוסרית]] בעבור המדינה, שמעכבת בשנים את התקדמותם של צעירים. במגזרים [[שמרנות|שמרניים]], נחשבת כפגיעה הכרחת אזרחים לשהות עם אנשים בעלי [[אידאולוגיה|השקפת עולם]] ואורח חיים שונים משלהם, הידועה כאפקט [[כור היתוך]], דבר שעלול לגרום לנטישת הקבוצה וערעור צדקת דרכה.
 
יחד עם זאתמנגד, ישנה הטענה, שגיוס חובה תורם רבות למדינה. ערכים כגון פטריוטיזם[[פטריוטיות]], [[רעות וערבות(ערך)|רעות]] ו[[ערבות הדדית]], אהבת הארץ וכולי, מוטמעים באזרחים, מתוקף היותם מגויסים, ודווקא בגלל אפקט כור ההיתוך.
ובנוסף, במגזרים שמרניים, נחשבת כפגיעה הכרחת האזרחים לשהות עם אנשים בעלי השקפת עולם ואורח חיים שונים משלהם, הידועה כאפקט [[כור היתוך]], דבר שעלול לגרום לנטישת הקבוצה וערעור צדקת דרכה.
 
בשנת 2013, הועלתה בכנסתב[[הכנסת|כנסת בישראל]] הצעה לתיקון [[חוק שירות ביטחון]], ולפיהלפיה יבוטל גיוס החובה לצה"ל.<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = https://oknesset.org/bill/7291/|כותרת = חוק שירות ביטחון תיקון - ביטול גיוס חובה}}</ref>. הרקע להצעת החוק הוא פקיעת תוקפו של [[חוק טל]], וחקיקת "חוק השוויון בנטל",<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = https://oknesset.org/agenda/6/|כותרת = שיוויון בנטל שירות החובה}}</ref> שמרחיב את גיוס החובה גם לאוכלוסייה מהמגזרמ[[יהדות חרדית|המגזר החרדי]]. מציעי החוק הסבירו, שביטול גיוס החובה יפתור את בעיית חוסר השוויוןה[[שוויון]].
יחד עם זאת, ישנה הטענה שגיוס חובה תורם רבות למדינה. ערכים כגון פטריוטיזם, רעות וערבות הדדית, אהבת הארץ מוטמעים באזרחים מתוקף היותם מגויסים, ודווקא בגלל כור ההיתוך.
 
בשנת 2014, פורסם מסמך פנימי של המרכז למדעי ההתנהגות (ממד"ה) של צה"ל.<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2522983|כותרת = מסמך צבאי פנימי: להתכונן לביטול גיוס החובה}}</ref>. המסמך ממליץ לצבא להתכונן לשינויים במודל הגיוס וביטול [[שירות חובה בצה"ל|גיוס החובה בישראל]], על רקע הדיוןהשיח הציבורי הגובר בעניין. המסמך קובע כי "על צה"ל להתכונן לתרחיש זה, על סמך מה שהתרחש בצבאות אחרים".
בשנת 2013 הועלתה בכנסת הצעה לתיקון חוק שירות ביטחון ולפיה יבוטל גיוס החובה לצה"ל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = https://oknesset.org/bill/7291/|כותרת = חוק שירות ביטחון תיקון - ביטול גיוס חובה}}</ref>. הרקע להצעת החוק הוא פקיעת תוקפו של [[חוק טל]], וחקיקת "חוק השוויון בנטל"<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = https://oknesset.org/agenda/6/|כותרת = שיוויון בנטל שירות החובה}}</ref> שמרחיב את גיוס החובה גם לאוכלוסייה מהמגזר החרדי. מציעי החוק הסבירו שביטול גיוס החובה יפתור את בעיית חוסר השוויון.
 
לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים]], גיוס החובה בישראל הואהיה במרכז הקונצנזוסה[[קונצנזוס]], ואף מפלגה, פרט ליהדות התורה, לא הצהירה שתפעל לביטולו.<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = https://oknesset.org/bill/7291/|כותרת = ביטול גיוס חובה - כנסת פתוחה}}</ref>
בשנת 2014 פורסם מסמך פנימי של המרכז למדעי ההתנהגות (ממד"ה) של צה"ל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2522983|כותרת = מסמך צבאי פנימי: להתכונן לביטול גיוס החובה}}</ref>. המסמך ממליץ לצבא להתכונן לשינויים במודל הגיוס וביטול [[שירות חובה בצה"ל|גיוס החובה בישראל]], על רקע הדיון הציבורי הגובר בעניין. המסמך קובע כי "על צה"ל להתכונן לתרחיש זה על סמך מה שהתרחש בצבאות אחרים".
 
לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים]] גיוס החובה בישראל הוא במרכז הקונצנזוס, ואף מפלגה פרט ליהדות התורה לא הצהירה שתפעל לביטולו.<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = https://oknesset.org/bill/7291/|כותרת = ביטול גיוס חובה - כנסת פתוחה}}</ref>
 
==ראו גם==