גיוס חובה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים פנימיים
מ תיקון פגמים טכניים: הקטנת התמונה מעט, החלפת "ref" בתבנית הערה, פגם בפסקת "ראו גם", ועוד.
שורה 5:
|-
|
[[תמונה:Conscription map of the world.svg|350px300px]]
 
{{מקרא|#8cd19d|אין צבא}}
שורה 17:
לכל [[מדינה]] יכולת לקבוע [[גיל]] גיוס חובה, וכן תנאים אחרים, שיכתיבו את טיב ו[[אורך שירות חובה במדינות העולם|אורך השירות]]. גיוס החובה עשוי להיות מצב קבוע (כמו במקרה [[צה"ל]] ב[[מדינת ישראל]], שבה מונהג בנוסף גם [[שירות מילואים]], או צבאות מדינות נוספות, כדוגמת [[שווייץ]] ו[[קולומביה]]) או להיות מוכרז בעת [[מצב חירום|מצבי חירום]] שונים (גיוס החירום ב[[ארצות הברית]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[מלחמת וייטנאם]]).
 
קיימות מספר סיבות לשימוש בכלי של גיוס חובה: למשל, במדינת ישראל נטען רבות כי "מדינה קטנה מוקפת אויבים" זקוקה לכל [[חייל]] שתוכל לגייס, ולכן, אין לתת מקום להעדפה אישית של כל אדם, האם לשרת את [[מולדת]]ו או אם לאו. במדינות אחרות, קיימות סיבות רבות, כמו [[מרד]] פנימי ובעיות אזרחיות (כדוגמת קולומביה), או סיבות היסטוריות אשר לא קיימות היום, כמו למשל ב[[גרמניה]], שגיוס החובה בה (שבוטל ביולי 2011{{הערה|1=[http://www.faz.net/s/Rub594835B672714A1DB1A121534F010EE1/Doc~E623BE7711422485FAD399811217F5118~ATpl~Ecommon~Scontent.html FAZ: Wehrpflicht wird zum 1. Juli 2011 ausgesetzt] (בגרמנית)]}}) החל לאחר הפסד [[גרמניה הנאצית]] במלחמת העולם השנייה. גיוס החובה החל בשל [[המלחמה הקרה]], שהתקיימה בתוך גבולות גרמניה, בין 2 חלקיה: [[גרמניה המזרחית]] ה[[קומוניסט]]ית, שנשלטה, למעשה, על ידי [[ברית המועצות]] ו[[גרמניה המערבית]], שנתמכה על ידי מעצמות המערב: [[ארצות הברית]], [[אנגליה]] ו[[צרפת]].
 
==הוויכוח סביב גיוס חובה==
שורה 27:
מנגד, ישנה הטענה, שגיוס חובה תורם רבות למדינה. ערכים כגון [[פטריוטיות]], [[רעות (ערך)|רעות]] ו[[ערבות הדדית]], אהבת הארץ וכולי, מוטמעים באזרחים, מתוקף היותם מגויסים, ודווקא בגלל אפקט כור ההיתוך.
 
בשנת 2013, הועלתה ב[[הכנסת|כנסת בישראל]] הצעה לתיקון [[חוק שירות ביטחון]], לפיה יבוטל גיוס החובה לצה"ל.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = https://oknesset.org/bill/7291/|כותרת = חוק שירות ביטחון תיקון - ביטול גיוס חובה}}</ref>}} הרקע להצעת החוק הוא פקיעת תוקפו של [[חוק טל]] וחקיקת "חוק השוויון בנטל",<ref>{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = https://oknesset.org/agenda/6/|כותרת = שיוויון בנטל שירות החובה}}</ref>}} שמרחיב את גיוס החובה גם לאוכלוסייה מ[[יהדות חרדית|המגזר החרדי]]. מציעי החוק הסבירו, שביטול גיוס החובה יפתור את בעיית חוסר ה[[שוויון]].
 
בשנת 2014, פורסם מסמך פנימי של המרכז למדעי ההתנהגות (ממד"ה) של צה"ל.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2522983|כותרת = מסמך צבאי פנימי: להתכונן לביטול גיוס החובה}}</ref>}} המסמך ממליץ לצבא להתכונן לשינויים במודל הגיוס וביטול [[שירות חובה בצה"ל|גיוס החובה בישראל]], על רקע השיח הציבורי הגובר בעניין. המסמך קובע כי "על צה"ל להתכונן לתרחיש זה, על סמך מה שהתרחש בצבאות אחרים".
 
לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים]], גיוס החובה בישראל היה במרכז ה[[קונצנזוס]], ואף מפלגה, פרט ליהדות התורה, לא הצהירה שתפעל לביטולו.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = https://oknesset.org/bill/7291/|כותרת = ביטול גיוס חובה - כנסת פתוחה}}</ref>}}
 
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיטקסט=מניפסט נגד שרות חובה והמערכת הצבאית}}
* [[גיוס לצה"ל]]
* [[חוק שירות ביטחון]]
* [[מערכת השירות הסלקטיבי]]
* [[שירות חובה בצה"ל]]
 
{{מיזמים|ויקיטקסט=מניפסט נגד שרות חובה והמערכת הצבאית}}
{{-}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}