היפר-ריאליזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 8:
המניע להתפתחות סגנון זה היה כפול. מצד אחד ביקשו האמנים לחזור אל תיאור החיים המממשיים, על רקע הדומיננטיות של ז'אנר ה[[אמנות המופשטת]] עד לשנות ה-60 של המאה ה-20]] ופריחתו של ה"[[פופ ארט]]" ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]]. מצד שני ביקשו האמנים להגיב אל הפופולריות ההולכת וגוברת של מדיום ה[[צילום]], שהפך למדיום אמנותי מרכזי החל משנות ה-70.{{דרוש מקור}}
 
פעמים רבות התבססו האמנים, כקלוז או [[גרהרד ריכטר]], על הצילום כבסיס לציור, כשהם מחקים את ה[[קומפוזיציה]] או אפקטים [[אופטיקה|אופטיים]] הנוסעיםהנובעים מן השימוש בו. אחרים התבססו על ציור מתוך הסתכלות, שאימץ מאפיינים דומים.
 
אמנים אלו ואחרים, כגון [[גרהרד ריכטר]], [[דניס פטרסון]] ביקשו להגיב
כמו כן, היו גם אמנים משפיעים חשובים מאירופה כגון Gnoli, Richter, Klapheck, Delcol. מאז, אמנים מאירופה אימצו לעצמם את הזרם ההיפר-ריאליסטי המושפע מהפוטו-ריאליזם.
 
== לקריאה נוספת ==