תאגיד מים וביוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Kfir-my (שיחה | תרומות)
הורדת קטעים אשר יכולים להיתפס כלא נייטרלים
מ שוחזר מעריכות של Kfir-my (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh
שורה 24:
 
פרק כ' (סעיף 139.0) לחוק תאגידי המים מעגן את הרפורמה בגביית דמי המים - חוק ההתייעלות (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009-2010) - הפקיע מידי הרשויות המקומיות (מרגע הקמת תאגיד המים) את הזכות להטיל ולגבות תשלומי חובה מהתושבים לצורך מימון שירותי מים וביוב ועיגן את מנגנון גביית דמי המים כזכות בלעדית של התאגידים שהוקמו לצורך כך (תוך קביעה כי תעריפי המים ייקבעו באמצעות מועצת רשות המים).
 
== מועצת רשות המים ==
מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב אמונה על פי חוק המים לקבוע את מדיניות משק המים ולקבוע את חקיקת המשנה לביצועה, תוך שקיפות בתהליך קבלת החלטות, שיתופן בציבור ומתן אפשרות להשמיע עמדות. עד להקמתה של מועצת רשות המים ורשות המים ב-2007 סמכויות הפיקוח, ההסדרה, חקיקת המשנה וקביעת תעריפים של משק המים היו מפוזרות בין מספר רב של גורמים.
 
מועצת הרשות היא המוסמכת לקבוע את מכלול חקיקת המשנה ליישום המדיניות והסמכויות בנושאי מים וביוב. במקרים מסוימים סמכות זו מחליפה את הסמכות שהייתה נתונה בעבר לשרים, בטרם הקמת רשות המים, ובמקרים אחרים – הוענקו למועצה סמכויות חדשות ונוספות, והכל במטרה לרכז את הסמכויות השונות ואת קביעת הכללים בנושאים השונים בידי גוף מקצועי אחד אשר לו ראיה כוללת ורחבה לצד אחריות כללית לנושא. למועצה קיימות ארבע ועדות משנה ייעודיות בעלות אופי ממליץ המתכנסות על פי הצורך: ועדת המשנה להתפלה, ועדת המשנה למערכת החמישית לאספקת מים לירושלים, ועדת משנה לתוכנית אב למשק המים וועדת משנה לבטחון מים.
 
== פיתוח תשתיות הביוב וסמכויות תאגידי המים והביוב ==
הטיפול בשפכים וסילוקם מתחום היישוב הינם באחריות הרשויות המוניציפאליות. הסדרת הביוב בתחומה של רשות מוניציפאלית מעוגנת בחוק הרשויות המקומיות ובחקיקת עזר של הרשות. ממשלת ישראל, בקביעתה בשנת 1992 כי יש להסדיר את מערך הביוב הארצי, הביאה לכך שכל תחום פיתוח תשתיות הביוב ובעיקר מערכות העל מאספים ומכוני טיהור שפכים, ירוכז בידי גורם ממשלתי אחד. לשם כך הוקם המינהל לפיתוח תשתיות ביוב במסגרת החלטת ממשלה ייעודית.
 
שלושת השלבים לטיפול בשפכים:
 
• שלב הטיפול הראשוני – הפרדת מוצקים גסים ושיקוע מוצקים עדינים. 
 
• שלב הטיפול השניוני – טיפול ביולוגי בחיידקים.
 
• שלב הטיפול השלישוני – סינון, אגירה עונתית וחיטוי בהכלרה.
 
== סמכויות תאגידי המים בתחום הביוב ==
בשנת 2003 הועבר המינהל לפיתוח תשתיות ביוב למשרד התשתיות הלאומיות ובשנת 2009 עבר לרשות הממשלתית למים ולביוב במסגרת האחדת סמכויות בתחום המים והביוב בגוף אחד וחיזוק הרשות. כגוף מטה, המוביל מטעם הממשלה את הפיתוח והליווי של תחום הביוב והטיפול בשפכים, בתוך כך, הוא משמש כגורם המרכז את מעורבותם של הגופים הממשלתיים והציבוריים הרלוונטיים בתחום, בהם: משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד הבריאות, משרד הבינוי והשיכון, מנהלת הבדואים, ארגונים ירוקים וכו'. המינהל לפיתוח תשתיות ביוב (מילת"ב) היא הזרוע הממשלתית לביצוע תשתיות ביוב ברשות המים.
 
== יישום טכנולוגיות מים בתאגידי המים והביוב ==
מדינת ישראל מעודדת חדשנות בתוכנית הנקראת  ISRAEL NEWTECH בהובלת משרד הכלכלה. במסגרת התוכנית, מובילה רשות המים ביצוע פרויקטים חדשניים שסיימו את שלב הפיתוח ומותקנים בקנה מידה גדול ובתנאי שטח אמיתיים. ענף המים, המתאפיין בשמרנות טבעית, פורץ דרך באמצעות תוכנית זו ומביא לשיפור ביעילות תפעולית אצל ספקי המים והביוב ותורם להגדלת היצוא. הפרויקטים בתוכנית זו נבחרים ע"י ועדת שיפוט בינמשרדית שממנה מנהל רשות המים ורובם מבוצעים בתאגידי המים והביוב על פי חוזה בינם לבין היזמים וחוזה בינם לבין רשות המים.
 
== ביקורות והניסיונות לשנות את מבנה תאגידי המים ==
שורה 61 ⟵ 39:
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.knesset.gov.il/laws/heb/FileD.asp?Type=1&LawNum=1802&SubNum=2 חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001], באתר הכנסת.
* [http://www.water.gov.il/hebrew/Pages/home.aspx רשות המים הממשלתית.]
 
[[קטגוריה:אספקת מים בישראל]]