שני וחמישי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''[[יום שני|שני]] ו[[יום חמישי|חמישי]]''' הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ב[[יהדות]] [[מנהג (יהדות)|מנהגים]] משותפים אחדים:
[[קובץ:Torah Reading Sephardic custom.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[קריאת התורה]] בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי]]
* '''[[קריאת התורה]]''': מדי שני וחמישי נהוגה ב[[תפילת שחרית]] [[קריאת התורה|קריאה]] ב[[פרשת השבוע]], שבה קוראים את החלק הראשון מתוך שבע העליות של הפרשה, ומעלים שלושה אנשים. על פי המסורת, התקנה הראשונית של קריאת התורה בכל [[שבת]], [[יום שני|שני]], ו[[יום חמישי|חמישי]], מיוחסת לנביאים בתקופת [[דור המדבר]], לאחר שנותרו בני ישראל שלושה ימים ללא לימוד תורה. [[חז"ל]] כוללים תקנה זו בעשר [[תקנת חכמים|תקנות]] שנתקנו ל[[עם ישראל]] על ידי [[עזרא הסופר]].{{הערה|על פי {{בבלי|ברכות|כב}}; {{בבלי|בבא קמא
* '''[[תחנון]]''': ב[[תפילת שחרית]] בימים שני וחמישי נהוג להוסיף קטעים נוספים לסדר [[תחנון]], מכיוון שימים אלו הם ימי רצון מיוחדים שמשה עלה לקבל לוחות בחמישי וירד בשני{{הערה|[[ארבעה טורים|טור]] סימן קל"ד, [[רמ"א]] ו[[משנה ברורה]] שם.}}. סיבה נוספת היא מכיוון שבתי הדין היו יושבים בימי שני וחמישי, וכך גם [[בית דין של מעלה]]{{הערה|שם="באר היטב"|[[באר היטב]], סימן קל"ד [[ס"ק]] ג'.}}.
:קטע שנהוג להוסיף ברוב עדות ישראל הוא הקטע "והוא רחום", תפילה הבנויה בעיקר על שברי פסוקים עם תוספות שונות. בחלק מהקהילות המתפללות [[נוסח אשכנז]], בהן אין אומרים [[וידוי (יהדות)|וידוי]] בשאר הימים, נהוג להוסיף אותו. בקהילות הספרדים והאיטלקים מוסיפים לומר את הקטע "מה נאמר לפניך יושב מרום". שני קטעים אלו היו במקורם חלק מתפילת הימים הנוראים.
| |||