דיני שומרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 30:
בנוסף, שומר שהודה שפשע בחפץ ומוכן לשלם לבעלים את שוויו, חייב להשבע שבועה שאין החפץ ברשותו, וזו, כדי למנוע מהשומר לתת עינו בחפץ ולכפות על הבעלים בעקיפין למכור לו את החפץ.
==שומר שמסר לשומר==
[[אמוראים|חכמי הגמרא]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|יא|ב}}, הדעה השלישית מוזכרת רק ב{{בבלי|בבא מציעא|לו|א.}}.}} נחלקו האם מותר לשומר, למסור לשומר אחר את החפץ שנמסר לו.
 
לפי דעה אחת, הדבר מותר והוגן, ובכך הוא מקיים את שמירתו, שכן הוא מוסר את החפץ לאדם בן [[דעת]] ואחראי, ולכן גם במקרה שהוא עצמו היה [[שומר שכר]] ואילו השומר השני היה [[שומר חינם]], ובהנחה ששומר חינם מבצע שמירה פחותה מזו של שומר שכר מכיוון שהאחריות המוטלת עליו קטנה יותר, גם אז הוא פטור. הסבר המוזכר ב[[ראשונים]], הוא "אוקימנא גברא בחריקאי", כלומר יש כח משפטי לשומר הראשון להעמיד את השומר השני במקומו, כך שהשומר הראשון מסתלק לחלוטין מחיוב השמירה. ההסבר הוא ששמירתו של הראשון נמסרה כליל לשני, ולא ששניהם שומרים.