מוטי בניאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "'''מוטי בניאן''' (נולד ב-18 במרץ 1959) הוא עורך דין ואדריכל ישראלי. מחבר ספרים בדיני מקרק..." |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''מוטי בניאן''' (נולד ב-18 במרץ [[1959]]) הוא [[עורך דין]] ו[[אדריכל]] ישראלי. מחבר ספרים בדיני מקרקעין, מרצה באקדמיה ובהשתלמויות שופטים ועורכי דין בתחום המקרקעין. אב בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, יו"ר פורום מקרקעין וקניין של לשכת עורכי הדין
== ביוגרפיה ==
שורה 5:
== פעילות מקצועית וציבורית ==
במהלך הקריירה המקצועית נחשף בניאן לציבור השופטים והמשפטנים וכן לציבוריות הישראלית והרצאותיו בתחום המקרקעין הפכו אותו למרצה מבוקש בהשתלמויות של שופטים , עורכי דין והקהל הרחב. עורכי דין רבים בישראל בעשרים השנים האחרונות נמנים בין תלמידיו במסגרות שונות כגון קורסים להכשרת מתמחים למבחני הלשכה וקורסים אקדמיים שונים
החל משנת 2000, יחד עם עוד מספר עורכי דין, השתתף במדור שבועי קבוע במוסף הנדל"ן של עיתון גלובס , מדור אשר מביא את פסקי דין החשובים לידיעת הציבור הרחב (סוג של עיתונאות משפטית) תוך אמינות מקצועית המתייחסת לתוכן פסק הדין והשלכותיו. מדור זה משמש עד היום כלי חדשני לעדכון פסיקה וזוכה להתעניינות רבה בקרב משפטנים והקהל הרחב כאחד. בשנת 2004 יצא ספרו של בניאן בשם "דיני מקרקעין עקרונות והלכות" ספר המשמש את ציבור השופטים והמשפטנים ככלי מעשי במגוון נושאים הקשורים במקרקעים כגון: דיני מקרקעין בתקופה העות'מנית, רישומי קרקעות, התיישנות במקרקעין, עסקאות נוגדות ותקנת שוק במקרקעין, שיתוף ופירוק שיתוף במקרקעין, הקשר בין דיני מקרקעין ודיני תכנון ובניה ועוד.
במשך שנים
בשנת 2005 , ניסח בניאן עבור לשכת עורכי הדין את עמדתה ביחס להצעת "הקודקס האזרחי" שהוכן ע"י משרד המשפטים
בשנת 2011 בניאן מונה כיו"ר משותף של פורום המקרקעין וקניין ושימש כנציג לשכת עורכי הדין בדיונים בוועדות הכנסת על הצעות חוק בתחום זה. בשנת 2015 יצא ספרו של בניאן "דיני מקרקעין, תכנון ובניה לאור מקורות הדין העברי". הספר שהינו ראשון מסוגו סוקר את יסודות דיני המקרקעין ותכנון ובניה כפי שהשתקפו במקורות הדין העברי החל מהתורה, נביאים וכתובים, דרך המשנה והתלמוד ועד הרמב"ם ושולחן ערוך. הספר סוקר את מרבית התחומים המעשיים של דיני המקרקעין ותכנון ובניה שאדם מן השורה נתקל בהם וזאת תוך התייחסות למקורות הדין הנהוג במזרח הקדום
לדעת בניאן המומחים ב[[ביקורת המקרא]], החמיצו היבט חשוב במסורת ישראל והוא המורשת המשפטית תוך התעלמות מהפרדיגמה המשפטית. הם הסתפקו בהיבטים כגון [[היסטוריה]], [[ארכאולוגיה]] ו[[ספרות]], בשעה שהתייחסות להיבט המשפטי של התנ"ך ומורשת ישראל יכולה לתת זווית ראייה שונה ומרעננת לעולם התנ"ך.
|