מאזן חומצה ובסיס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Esperantoil (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Esperantoil (שיחה | תרומות)
שורה 28:
בדרך זו, הטובול הפרוקסימלי אחראי לסיפגה חוזרת של 85% מהכמות המסתננת של ביקרבונט.
 
*בטובול הדיסטלי ובצינור המאסף, קיימת הפרשה של יוני מימן. קיימים שני תאים האחראים על ספיגה של מימן בצינור המאסף, והם תאים מסוג intercalated cells - A ו- B. תאים מסוג A מפרישים מימן אל השתן, ותאים מסוג B סופגים מימן ומפרישים ביקרבונט. בתא זה מתרחשת גם כן ריאקציה הכוללת את האנזים [[קרבוניק אנהידארזאנהידראז]], אשר מייצר ביקרבונט מפחמן דו-חמצני ומ-OH. המימן שנוצר כחלק מהריאקציה מפונה אל השתן: הדרך להוצאת המימן אל השתן הינה בשימוש בשתי סוגי משאבות מסוג ATP (משאבה אקטיבית)- האחת, משאבה המוציא מימן, והשנייה - משאבה המוציאה מימן בתמורה להכנסת אשלגן. במקרים של אצידוזיס, קיימת עליה בכמות המשאבות אשר מוציאות מימן- כדרך להתגבר על עודף המימן בדם. בנוסף לכך, ככל שמהירות הזרימה בצינורות הנפרון היא גבוהה יותר, כך הפרשת המימן מהגוף היא גדולה יותר (אצל אנשים במצב של התייבשות, יכולה להתפתח אצידוזיס כתוצאה מהפחתת הפרשת המימן). גם במצבים שיש מיעוט של נתרן בדם תרד הפרשת המימן- יוני המימן יתקשו לצאת מהתא כיוון שהמפל החשמלי יורד.
 
== הפרשת חומצות על ידי הכליה ==