פלימפטון 322 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
|||
שורה 3:
שמו של הלוח נובע מכך שהוא פריט מספר 322 באוסף של [[ג'ורג' ארתור פלימפטון]]. מקורו בעיר העתיקה [[לרסה]] שב[[עיראק]] של ימינו, והוא התגלה בעת [[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] לא חוקיות, יחד עם עוד אלפי לוחות מסוגו, ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. פלימפטון קנה את הלוח, ככל הנראה מבלי שהוא או המוכר יבחינו בייחוד שבו, וב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] תרם אותו יחד עם האוסף שלו ל[[אוניברסיטת קולומביה]], שם הוא שמור עד היום. בתיאור הקטלוגי שלו תואר פלימפטון 322 כמכיל "רישום עסקה מסחרית".
==רקע: ספרות בבליות==
[[קובץ:Babylonian numerals.svg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספרות בבליות|הספרות הבבליות]] – ניתן להבחין בנקל בשיטת הקיבוץ המשנית בה השתמשו הבבלים]]
{{ערך מורחב|ספרות בבליות}}
בסביבות שנת 3500 לפנה"ס שלטו באזור [[מסופוטמיה]] ה[[שומרים]], שעשו שימוש ב[[כתב יתדות]] וערכו את חישוביהם ב[[בסיס סקסגסימלי|בסיס 60]]. בין השנים 2300 ל-2100 לפנה"ס שלטו באזור זה ה[[אכד]]ים, שהשפיעו על התרבות האשורית. הם הביאו עמם, בין היתר, את הגרסה שלהם לכלי המוכר לנו כיום יותר בתור ה[[חשבונייה]]. בשנת 1900 לפנה"ס, אחרי שפלשו למסופוטמיה, קבעו ה[[בבל]]ים את בירתם בבבל. סביר להניח כי הבבלים ירשו את שיטת הספירה שלהם מן האשורים והאכדים משום נוחיותה. להשערות בדבר בחירת המספר 60 כבסיס ראו ערך [[בסיס סקסגסימלי]].
[[ספרות בבליות|שיטת הספירה הבבלית]] הביאה עמה חידוש משמעותי ביחס לשיטות הקודמות לה: ה[[בבל]]ים קישרו בין מיקומה של ה[[ספרה]] לבין הגודל שהיא מייצגת, בדומה ל[[השיטה העשרונית|שיטה העשרונית]] בימינו כאשר בסיס הספירה הוא, כאמור, [[בסיס סקסגסימלי|60]]. כדי למנוע את הצורך ביצירת 60 סימנים מוסכמים שונים, השתמשו הבבלים בספירת משנה קיבוצית (ראו תמונה).
[[קובץ:Plimpton_322.jpg|שמאל|ממוזער|300px|פלימפטון 322]]
==תיאור הלוח==
הלוח מכיל ארבע עמודות של מספרים. העמודה הימנית ביותר, שניתן לתרגם את כותרתה בתור "השם שלו" מכילה על פי סדר את המספרים מ-1 ועד 15. בשל פגמים בלוח, המספרים 5, 6 ו-15 לא מופיעים בבירור בו, אך ניתן לשער את קיומם. המספרים בעמודה זו כתובים בסגנון שונה מזה של המספרים בשאר הלוח (לדוגמה, 4 כתוב כריבוע של ארבע יתדות שמסמלות יחידה, בזמן שבמופע של 4 בעמודה אחרת, הוא מופיע כשלוש יתדות ועוד אחת מתחתיהן). הסגנון השונה נובע כנראה מכך שאין משמעות מתמטית למספרים אלו, והם משמשים רק למספור השורות.
| |||