הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם דב מאבריטש"

הוסרו 3,992 בתים ,  לפני 4 שנים
ביטול גרסה 17110688 של Mayaganon (שיחה) שוב
(הגהה, ניסוח, עריכה)
(ביטול גרסה 17110688 של Mayaganon (שיחה) שוב)
 
רבי אברהם דב לא השאיר אחריו ילדים{{הערה|הקדמת אחיינו לספרו.}}.
 
=== בית כנסת ע"ש הרב אברהם דב מאבריטש ===
בית כנסת אבריטש הוא בית כנסת
שיסודותיו בבית כנסת עתיק יותר מהמאה ה-16 השוכן בעיר העתיקה של צפת. בית הכנסת קרוי
על שמו של הרב אברהם דב מאבריטש, אשר מילא במאה התשע עשרה תפקיד מרכזי בהמשכיות
הקהילה היהודית בצפת ובהישרדותה. הרב חי בתקופה שבה פקדו את צפת שלושה אסונות
כבדים:
 
בשנת 1834 התקיפו ערבים
מקומיים את העיר, כל היהודים ברחו ורכושם נשדד. הרבנית השכילה להבריח כסף מחוץ
לעיר ובאמצעותו כלכלה את הפליטים היהודים כחודש.
 
שלוש שנים לאחר מכן, בשנת
1837, ציווה הרבי על כל הקהילה לבוא לבית הכנסת. בזמן התפילה צעק לפתע, "מי
שרוצה לחיות יחזיק מיד בספר התורה". רבים רצו לכיוון ארון הקודש. שניות לאחר
מכן זעזעה את צפת רעידת אדמה חזקה. ביית הכנסת נחתך לשניים. האזור ליד ארון הקודש
נשאר שלם, ואילו החצי השני התמוטט. בתוך בית הכנסת ניתן לראות בבירור את הקו
המפריד בין הבניין הישן והמחודש.
 
כעבור שנה, בשנת 1838 פשטו
הדרוזים על צפת ולקחו את הרב בשבי. הם פקדו עליו לכתוב לקהילתו ולבקש מהם לגייס
כסף כדי לפדות את עצמו. הרב סירב, והדרוזים הכניסו אותו לשק והחלו להכות בו. פתאום
שמעו רעש שנשמע להם כהלמות פרסות של פרשים מצריים (מצרים אז שלטה בארץ). הדרוזים ברחו
בהשאירם את הרב קשור בתוך השק. הקהילה מצאה אותו והחזירה אותו לצפת. שנתיים לאחר
מכן נפגש הרב עם משה מונטיפיורי וביקש ממנו לעזור ליהודים לקנות אדמה ולהקים
יישובים חקלאיים באזור. בסוף שנת 1841 נפטר הרב ממגפה קשה שפשטה בעיר.
 
לאחר פטירתו, בית הכנסת היה בחזקת
קהילת עדות אשכנז. לקראת קום המדינה, הוא עבר לידי קהילת עדות ספרד ובהם הצברים של
העיר צפת. הסיפור מספר על שלמה המאירי ז"ל, שהיה אחד מגבאי ומחזיקי בית
הכנסת, שלאחר מאורעות תרפ"ט החליט לא לגור ליד הרובע הערבי שבעיר, וחיפש לו
ולמשפחתו מקום מגורים בלב הרובע. הוא מצא מרתף בגודל של 10 מ"ר, בתוך חצר בית
הכנסת אבריטש, שהיה מקום משכנם של בהמות, והחליט לגור שם עם משפחתו. בלילה הראשון,
התגלה לו בחלום הרב דב מאבריטש, ואמר לו כי עליו להחזיק את בית הכנסת ולשמר אותו.
מאותו היום לקח המאירי על עצמו את החזקת בית הכנסת. 
 
עם פרוץ מלחמת תש"ח,
הגיעו כל הספרדים הוותיקים של העיר צפת להתפלל בבית הכנסת אבריטש, כי המלחמה לא
אפשרה להם להתפלל בבתי כנסת אחרים. לאט לאט בית הכנסת התחזק והפך להיות יותר ספרדי
מאשכנזי. האשכנזים הלכו לעולמם והספרדים התחזקו ומאז סגנון התפילה שם הוא הסגנון
הירושלמי.
 
כיום בית הכנסת מתוחזק על-ידי
המשפחות הוותיקות והשורשיות של העיר: המאירי, הרוש, ראובני, גנון ומזרחי שהם גם
רוב רובו של קהל המתפללים. 
 
==קישורים חיצוניים==