היינריך ולפלין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
ולפלין נולד למשפחה מבוססת ב[[וינטרתור]] (Winterthur), שווייץ. אביו, אדוארד ולפלין, היה פרופסור ל[[פילולוגיה]]. בעקבות פגישתו עם [[יעקב בורקהרדט]] החל ולפלין בלימודי [[אמנות]] ו[[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטה]] של [[בזל]], בה לימד בורקהרדט. עבודת הדוקטורט שלו, אשר נעשתה במסגרת האוניברסיטה של [[מינכן]] "הקדמות לפסיכולוגיה של ה[[אדריכלות|ארכיטקטורה]]" (Prolegomena zu einer Psychologia der Architektur), אותה פרסם בשנת [[1886]], עסקה באדריכלות מתוך גישה [[פילוסופיה|פילוסופית]]-[[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]].
לבד מהשפעתו של בורקהרדט, אשר הדגיש את תפיסת היצירה כחלק ממערך היסטורי-חברתי, ניכרת בעבודתו גם השפעת מפגשו עם [[קונראד פידלר]] (Konrad Fiedler), חוקר אמנות אשר פיתח את הרעיון של "תמונת הסתכלות" ולפיו קיימת הפרדה בין צורת האמנות הטהורה לבין יסודות בלתי-אמנותיים המתקשרים אל הצורה הטהורה באופן מקרי.{{הערה|1=ראו: ברש, משה, "תורת הסגנון של ולפלין", '''מחשבת האמנות בדורות האחרונים''', מוסד ביאליק, ירושלים, 1977, עמ' 120-121.}}
לאחר לימודיו שהה ולפלין ב[[איטליה]]. בעקבות שהותו שם חיבר את ספרו "רנסאנס ובארוק" ([[1888]]). הוא החל להרצות באוניברסיטה של מינכן ובשנת [[1893]] הוא שב לבזל וירש את מקומו של בורקהרדט. בבזל הוא פרסם את ספרו הפופולרי "האמנות הקלאסית" ([[1899]]). בשנת [[1901]] הוא מתמנה לפרופסור באוניברסיטה של [[ברלין]]. הרצאותיו הפופולריות משכו קהל רב ואף זכו לדיווחים בעיתונות ה[[גרמניה|גרמנית]] של אותה עת. בשנת [[1915]] הוא מפרסם את ספרו "מושגי יסוד בתולדות האמנות".{{הערה|1=ולפלין, היינריך, '''מושגי יסוד בתולדות האמנות''', מוסד ביאליק, ירושלים, 2003 (תרגום: [[נחמן בן-עמי]]).}} לספר זה זכה ולפלין להוציא שש מהדורות.
בשנת [[1924]], בהשפעת הרוח ה[[לאומנות|לאומנית]] בגרמניה הוא שב לשווייץ, לאוניברסיטה של [[בזל]], שם הוא מפרסם את ספרו "איטליה ותחושת-הצורה הגרמנית" ([[1931]]) בו הוא דן בסגנון של יצירת האמנות אל מול הלאומיות.
שורה 14:
בכתיבתו של ולפלין, אשר התמקד בעיקר באמנות ה[[רנסאנס]] וה[[בארוק]], ניכרת התענינותו בחקירת היסודות האסתטיים המופיעים ביצירה. בעקבות [[הגל]] והרעיון כי קיימת ב[[היסטוריה]] "רוח" בסיסית, פיתח ולפלין את הרעיונות אודות 'רוח העין' (Augengeist) או 'רוח הצורה' (Formgeist). אותה רוח, מעצבת לדעתו את האסתטיקה של האמנות במישור [[אפריורי]] ומהווה מעין הכרח פנימי.
מושג ההיסטוריה של ולפלין, השואב הרבה מן ה[[רומנטיקה]] הגרמאנית, מערב את השפעת הפסיכולוגיה על האמן הבודד כמו על בני תקופתו. אולם,
מכלול יצירתו של ולפלין ביסס מחדש את ה[[אוטונומיה]] של האמנות. הגורם להתפתחותה של האמנות טמון בתוכה. הניתוח שהציע היווה את אחד מן המקורות של מושג ה"[[פורמליזם (אמנות)|פורמליזם]]" באמנות, מושג אשר מקורות אחרים שלו ניתן למצוא אצל [[גוטהולד אפרים לסינג|לסינג]].
|