פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני 4 שנים
מ
אין תקציר עריכה
רבי '''סעדיה בן דוד עדני''' היה [[חכם]] [[יהדות תימן|תימני]] בן [[המאה ה-15]]. פרשן [[מקרא]] ו[[הלכה]], ממפרשי [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], [[פילוסוף]] ו[[רופא]].
 
הוא נולד וגדל בתימן, בסוף תקופת הראשונים. ככול הנראה נולד סמוך לשנת ה'ק"פ [[1420]]. באמצע המאה ה-15 עלה ל[[ארץ ישראל]] וחי ב[[צפת]], שם כתב חלק מחיבוריו. תקופה מסוימת חי ב[[סוריה]] וישב ב[[דמשק]] וב[[חאלב]]. ב[[כ"ט באלול]] [[ה'רמ"ה]] [[1485]] סיים לכתוב את אחד מחיבוריו האחרונים בהיותו ב[[הגליל העליון|גליל העליון]].
 
היה מחבר פורה וחיבר למעלה מ-25 חיבורים בנושאים רבים. קיימות דעות כי חיבר גם את הפירוש על התורה בשם "מדרש הביאור לר' סעדיה דמארי". קרוב לוודאי שממנו הגיעו תשובותיו של רבי [[יהושע הנגיד]], מצאצאי הרמב"ם, לידי רבי [[יוסף קארו]] שהזכירם בחיבוריו "[[כסף משנה]]" ו"[[בית יוסף]]"{{הערה|כך כתב פרופ' [[יהודה רצהבי]] במבוא ל"תשובות ר' יהושע הנגיד" עמ' 21}}.
 
==בתימן==
עדני נולדגדל וגדלוחי בתימן, בסוףבסופה של תקופת הראשוניםה[[ראשונים]]. נולד ככול הנראה נולד סמוך לשנת ה'ק"פ [[1420]]. לא ידוע במדויק היכן נולד וחי, אך סביר להניח שבעיר [[עדן]], מפני שבאחת מהעתקותיו המוקדמות לספר "אלמרשד אלכאפי" מאת רבי תנחום הירושלמי{{הערה|כת"י אוקספורד - בודלי, [[קטלוג נויבאואר]] 1521}}, ציין שהעתיק את החיבור בעיר עדן. למרות זאת אין הוכחה שנולד בעיר זו, וייתכן שמקור הכינוי "אלעדני" בכך שמוצא משפחתו בעדן.
 
==סופר ומעתיק ספרים==
הרב עדני העתיק עשרות ספרי ראשונים. ההעתקה המוקדמת ביותר שידוע שכתב היא משנת ה'רי"א (1451) בעיר עדן שבתימן. בקולופוןב[[קולופון]]: "הכותב הקל והנקל סעדיה בר דוד תמכתכ"ה אלהים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגגתי והוספתי וגרעתי דכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני וכו'".
"הכותב הקל והנקל סעדיה בר דוד תמכתכ"ה אלהים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגגתי והוספתי וגרעתי דכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני וכו'".
 
ההעתקה המאוחרת ביותר הידועה היא כת"י פריז הספרייה הלאומית 701 משנת ה'רמ"ו. קולופון המעתיק:
 
==שהותו בדמשק ובחאלב שבסוריה==
כשהגיעבהגיעו לדמשקל[[דמשק]], היה המקום מרכז תורני וקהילת היהודים בדמשק הורכבה בעיקרה מיוצאימ[[יהדות בבל|יוצאי ומיהודיבבל]] ומ[[יהודי ארץ ישראל]] שברחו לדמשק מאימת [[הצלבנים]] ועקב מצוקות החיים בישראל.
הוא עזב את דמשק ועבר לצפתל[[צפת]] בשנת [[ה'רמ"ג]].
ייתכן שהתגורר זמן מה במצריםב[[מצרים]], לפי דברים שכתב בחיבוריו.
 
==שהותו בצפת==
כשהגיע הרב עדני לצפת, כעשר שנים לפני [[גירוש ספרד]] ולפני תור הזהב של עיר המקובליםה[[מקובל]]ים בצפת, היה היישוב במקום עדיין קטן, ומנה כשלוש מאות בעלי בתים יהודים. הרב עדני הגיע לצפת בין השנים ה'רמ"ג - ה'רמ"ד. את חיבורו על ספר זמנים סיים בצפת.
 
רבי סעדיה עדני נפטר לאחר שנת ה'רמ"ו (1486), כנראה בצפת, שכן בשנה זו העתיק שם פירוש על ספר [[מורה נבוכים]] מאת [[משה בן יהושע נרבוני]].
 
==חיבוריו==
# הרב עדני כתב גם שירים. שניים משיריו נשתמרו בהעתקת כתב היד שבו השתמר גם חלק מלוח עיבור הזמנים של עדני. האחד, שיר פילוסופי בערבית שמתחיל כך: 'סובחאן רבי ד'ו אלגלאלי'. והשני, שיר בעברית המתחיל כך: 'שמחי יחידתי וצורך בקשי'.
 
רשימה של חיבוריו שכתב בעצמו בראש חיבורו 'תשויק אלגאפלין' ציין רשימה של חיבורים שכתב. ברשימתו:
 
# אלתשויק לאלגאפלין ("מבוא ההתעוררות למסיחים את דעתם"), עוסק בביאור למילות הגיון הדקדוק והתכונה.
# כתאב אלתאריך שעי [=ספר ההיסטוריה].
 
רק מעטים מחיבוריו נמצאו, ומעטים אף יותר הודפסו. בשבט ה'תשס"ט יצא לאור חיבור הראשוןראשון מספריושכתב, מתוך '''"הלכות תפלה וברכת כהנים'''" מספר אהבה על המשנהמשנה תורה לרמב"ם, מתורגם מלשון ערב על ידי הרב [[פנחס קורח]], בצירוף מבוא נרחב ציונים והערות, על ידי מכון מרא"ה. ובשבט תש"ע יצ"ליצא המשךלאור הספרהמשכו '''"הלכות קריית שמע וברכות''' שאר ספר אהבה בשלבי עריכה מתקדמים".
רוב חיבוריו נחשבים לאבודים ומיעוטם נמצא, גם אלו שנמצאו עדיין לא נדפסו כשאר חיבורי חכמי תימן הראשונים שלא נדפסו אף הם.
בשבט ה'תשס"ט יצא לאור חיבור הראשון מספריו, מתוך '''הלכות תפלה וברכת כהנים''' מספר אהבה על המשנה תורה לרמב"ם, מתורגם מלשון ערב על ידי הרב [[פנחס קורח]], בצירוף מבוא נרחב ציונים והערות, על ידי מכון מרא"ה. ובשבט תש"ע יצ"ל המשך הספר '''הלכות קריית שמע וברכות''' שאר ספר אהבה בשלבי עריכה מתקדמים.
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1420|מספר שנים=66}}