משפחת קופשיץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בקשת מקור |
עיין שם |
||
שורה 1:
{{הצבעת מחיקה}}
{{אין תמונה|גבר}}
הרב '''צבי (הירש) הכהן קופשיץ''' ([[תרנ"ו]], [[1896]] – [[ו' בתשרי]] [[תשל"ו]], [[1975]]), כיהן כ[[ר"מ]]
==תולדותיו==
נולד בפיעטרקוב במחוז [[מינסק]] (כיום [[בלארוס]]){{הערה|להבדיל מ[[פיוטרקוב]] שב[[פולין]]}} , לישראל אהרן הכהן קאפציץ. למד ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]] ב[[קובנה]] והיה מתלמידי "[[הסבא מסלובודקה]]". בשנות [[מלחמת העולם הראשונה]] למד בישיבה שהקים הרב [[יעקב כ"ץ (רב)|יעקב כ"ץ]] ב[[הומל]]. ב[[כ' באלול]] [[תרפ"ד]] ([[1924]]) עלה עם גרעין תלמידי ישיבת סלובודקה והיה בין ששת התלמידים הראשונים שייסדו את [[ישיבת חברון]] בעיר [[חברון]]. בשנת [[תרפ"ז]] ([[1927]]) נישא לחיה רוחמה, בת הרב [[שמואל הלל שינקר]] ונכדת הרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. לאחר נישואיהם התגוררו ב[[בתי מחסה]] שב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], ולאחר [[מלחמת השחרור]] עברו ל[[בתי ברוידא]]. גם לאחר נישואיו שמר על קשר קרוב עם ישיבת חברון.
בסוף [[שנות ה-20]] מינהו הרב זוננפלד כר"מ
כל בניו למדו בישיבת חברון. למרות שהמשפחה התגוררה בדירת חדר קטנה הקפיד שכל בניו יישנו בבית ולא בפנימיית הישיבה כדי שיוכל להשגיח עליהם מקרוב. בשנות ה-40 התגייסו רבים מצעירי ירושלים החרדים לפעילות ב[[ארגונים צבאיים לפני קום המדינה|ארגוני המחתרת היהודיים]]. הכינוסים שנועדו לגייס את הצעירים נערכו בעיקר בשעות הלילה. בעקבות זאת נהג הרב קופשיץ ללמוד בכל ערב בבית המדרש של ישיבת חברון שבשכונת [[גאולה (שכונה)|גאולה]], כדי להשגיח על בניו שם.
שורה 27:
* הרב '''[[נתן קופשיץ]]''' – רב הקריה החרדית ב[[בית שמש]] ודיין בבד"צ [[העדה החרדית]] בירושלים
* '''שרה''' - אשת הרב '''אברהם דב ליטמנוביץ''', [[מו"ץ]] בעדה החרדית
==לקריאה נוספת==
* '''ושם אשה גדולה''' - בית קופשיץ (עמ' 21-33), תשס"ד
==הערות שוליים==
|