שיטת מצליח – הבדלי גרסאות

'''שיטת "מצליח"''' היא [[ביטוי]] שגור ב[[סלנג]] ה[[עברית|עברי]], המתאר ניצול חוסר [[קשב|תשומת לב]] של הזולת, והשגתוהפקת [[תועלת]] על חשבונו. שמהשְמה מבוסס על [[בדיחה]], המספרת על סועד, המגלה בחשבוןב[[חשבונית|חשבון]] ה[[מסעדה]] חיוב בגין [[מנה (ארוחה)|מנה]] בשם "מצליח", שלא זכורה לו. לשאלתו מהי מנה זו, עונה ה[[מלצר]]: "פעם זה מצליח ופעם לא, הפעם – לא".{{מקור}}

באִפיונה השלילי, והנפוץ יותר, מתקיימת השיטה בין שני גורמים, שיש ביניהם [[קשרים בין-אישיים|מערכת יחסים]] עסקית או אחרת,. היא בנויה על אי-[[הגינות]] ידועה מראש ומוסווית, וכוללת ניסיון לבצע מהלך של גורם אחד המשפיע על הגורם השני. תוצאות המהלך תלויות בגורם השני ובאפשרותו לגלות את הניסיון. עם הגילוי, באה הנסיגה מהמהלך.

השיטה נפוצה בעיקר בתחום ה[[כלכלה|כלכלי]], כך למשל: [[חברה (תאגיד)|חברה]] מסחרית מעלה את [[עלות|מחיר]] ה[[מגזר השירותים|שירות]] הקבוע שהיא גובה, מבלי ליידע את ה[[לקוח (כלכלה)|לקוח]]; זאת, מתוך הנחה, שהלקוח, הרגיל לקבל את ה[[חיוב וזיכוי|חיוב]] החודשי, לא ישים לב לשינוי. אם תתאמת ה[[הנחה (לוגיקה)|הנחה]] – זה יצליח; אם הלקוח ישים לב, ויערער על גובה החיוב – זה לא יצליח, והחברה תתקן את המחיר, מבלי שנגרם לה כמעט נזק (למעט, נזק [[תדמית|תדמיתי]], למשל).

הכלל הקבוע בשיטה, וממנו נגזר שמה, הוא: "'''יצליח – יצליח, לא יצליח – לא יצליח'''"; ובמילים אחרות: קיים סיכוי, שהניסיון יצליח, ומנגד, לא ייגרם נזק (או שיגרם נזק מזערי) במידה והניסיון לא יצליח, ולכן אין מה להפסיד וכדאי לנסות.

* בעל [[עסק]], אשר לא משלם ל[[עובד|עובדיו]] את כל ה[[שכר]] וההטבות שמגיעות להם.

* גורם כלשהו יכול להגיש [[תביעת סרק]], שאיננה מבוססת דיה, מתוך הנחה שה[[נתבע]] ייבהל מה[[תביעה (משפט בישראל)|תביעה]] ומהצורך וה[[טירחה|טרחה]] להתמודד אתהאיתה, ויסכים למהלך של [[פשרה]]. ראוי לציין גם את תופעת "חטיפת פסקי הדין", המבוססת על שיטת מצליח, ובה ממהר צד אחד להגיש תביעה, בלימבלי ליידע את הצד השני, ומנסה לזכות ב[[פסק דין מהיר]].

* בעל [[עסק]] [[קיזוז הוצאות|מקזז הוצאות]], שאין לו ביטחון אם הן [[הוצאה מוכרת|מוכרות]] או לא לצורכי [[מס]]. אם לא תהיה ביקורת של [[מס הכנסה]] – יצליח. אם יעברו [[ספר חשבונות|ספריו]] בדיקה – יבטליגרע את ההוצאהההצהרה על הוצאה מוכרת.

* [[פוליטיקאי]], שנכשל בתפקידו ונקרא להתפטר, אינו ממהר לעשות זאת ומאריך את כהונתו, מתוך הנחה שהציבור יהיה טרוד בעניינים אחרים והוא יצליח לשמור על כיסאו. אם לא יצליח – תמיד יוכל להתפטר.

* [[נהג]] [[תאונת דרכים|פוגע עם רכבו]] ב[[מכונית|רכבורכב]] ברכב אחר, ממהר לצאת מהרכב ומאשים את הצד השני בפגיעה. אם ייבהל הצד השני מצעקותיו – יצליח (להסיר מעליו את נטל הנשיאה ב[[אשמה]], על כל הכרוך בכך). אם לא – יצטרך [[הודאה|להודות]].

* [[חברת ביטוח]], שמתנערת מתביעת המבוטחה[[מבוטח]] לתשלום על ידה מטענותב[[טענה|טענות]] שונות, כמו סתירת הגבלות סעיפי הפוליסהה[[פוליסה]]. אם המבוטח לא הגיב, ולא פנה לערכאותל[[ערכאה משפטית|ערכאות משפטיות]] לקבל את המגיע לו, אז חברת הביטוח הרוויחה (מאי-תשלום), ואם פנה לביתל[[בית משפט|בית המשפט]], אזיאז החברה תציע הצעת פשרה, בתקוהבתקווה כי המבוטח, מפאת [[דחק|לחץ]] וקיצור [[סחבת משפטית]], יסכים לפשרה, שהיאהמקנה לו רק חלק מדמי הפוליסה, על מנת לסגור את התיק, ואז חברת הביטוח, לכל הפחותהיותר, תשלם רק חלק מדמי הפוליסה וגם כך תרוויח (מאי-תשלום) משהו.

ב[[ספר|ספרו]] של [[ג'ון גרישם]], [[מוריד הגשם (ספר)|מוריד הגשם]], מתמודד [[עורך דין]] צעיר בשם רודי ביילור עם [[חברת ביטוח]], שנקטה בשיטת מצליח: כאשר אחד מ[[מבוטח|מבוטחי]]ממבוטחי החברה פנהפונה אליה כדי לקבל סכום משמעותי, החברה ביטלהדוחה את דרישתו מייד, אך אם המשיךממשיך הלקוח להיאבק על זכויותיו, החברה נתנהנותנת לו את [[כסף (אמצעי תשלום)|כספו]].

גרסה מרוככת יותר של שיטת מצליח היא "'''לפחות ניסינו'''": בגרסה זו, נעשה ניסיון להשיג תועלת, אך לאו דווקא באמצעים לא הוגנים. למשל, [[התמקחות|מיקוח]] ב[[משא ומתן]] והצגת עמדות פתיחה קיצוניות ובלתי מתקבלות על הדעתה[[דעת]].