גורז' – הבדלי גרסאות

'''מחוז גורז' ''' (ב[[רומנית]]: '''Judeţul Gorj''' - ''ז'ודצול גורז' '') הוא אחד מ-41 המחוזות (judeţe) של רומניה, ונמצא בצפון חבל [[אולטניה]], בדרום-מערבה של רומניה, על הנהר [[ז'יו]], מדרומם של ה[[קרפטים]] הדרומיים. אוכלוסיית המחוז היא 345,771 תושבים ועיר הבירה שלו היא [[טרגו ז'יו]].

הואהמחוז גובל ב[[מחוז דולז']] בדרום-מזרח, [[מחוז מהדינץ]] בדרום-מערב, [[מחוז קאראש-סברין]] בצפון-מערב, [[מחוז חונדוארה|מחוז הונדוארה]] בצפון ו[[מחוז ולצ'ה]] ממזרח. שטח המחוז הוא 5,602 קמ"ר , כלומר כ-2.34 % משטח רומניה. גורז' הוא במחוז ה-21 ברומניה לפי גודל השטח וה-28 לפי מספר התושבים. אוכלוסייתמבחינת ההתפתחות הכלכלית המחוז היאנמצא 345,771ברמה תושביםנמוכה. עירלעומת הבירהזאת שלוהוא היאעתיר משאבי טבע - [[טרגופחם]], ז'יו[[מים]] - ושטחו כולל 250,000 [[הקטאר]] של קרקע חקלאית ראויה לעיבוד. למחוז גם פוטנציאל תיירותי בגלל נופיו הציוריים, והמורשת האמנותית והאדריכלית שבתחומו.

נמצאו עדויות על התיישבות מ[[תקופת האבן הקדומה|התקופה הפאלאוליתית התיכונה]]. התושבים הראשונים מצאו מקלט במערות באזור. שרידי שלדים מאותם הימים נמצאו על ידי ארכאולוגים וספאולוגים בבאיה דה פייר ובברושטן. יישובים [[התקופה הנאוליתית|נאוליתים]] ומ[[תקופת הברונזה]] נמצאו בבלשט, קרסנה, ולדימיר, רונקו וטלשט. הארכאולוגים מצאו במחוז שרידים של ההתיישבות ה[[רומאים|רומית]] העתיקה: מתחם מבצרים רומיים בבומבשט-ז'יו, [[קסטרום|קסטרה]] עם גל אדמה בקטונלה, פינואסה-ורט, יישובים אזרחיים רומיים בסצ'לו, צ'וקאדיה, טרגו ז'יו, סלובוזיה, ברסשט, המעידים על חברה רומית מלאת חיים. החל מ[[המאה ה-15]] מוזכר לראשונה שם המחוז גורז'.

מפקד אוכלוסין בשנת [[2002]] צייןמנה 387,407 תושבים וצפיפיותוצפיפות אולכוסיןאוכלוסין של 69 בקילומטרלקמ"ר. רבועב-1 בינואר 2009 נספרו 378,310 תושבים וצפיפות של 67 תושבים לקמ"ר. בשנת [[2011]] - האוכלוסייה ירדה ל-334,238 תושבים והצפיפות הייתה 59 תושבים לקמ"ר.

! אוכלוסייה<ref name="stat">המכון הלאומי לסטטיסטיקה''[http://www.insse.ro/cms/files/pdf/ro/cap2.pdf המכון הלאומי לסטטיסטיקה]''</ref>

מבחינת תוואי השטח מתחלק המחוז גורז' לשלושהמחוזלשלוש יחידות פיזיות-גאוגרפיות, דהינו:

א.* [[הקרפטים הדרומיים]], המיוצגים על ידי הרי גודיאנו ((עם הפסגה פאלטינה, גובה 2149 מ'), הרי ולקן (Vâlcan) (עם הפסגות אולסיה 1946 מ', סטראז'ה 1868 מ', ארקאנול 1760 מ') והרי פארנג (Parâng) (עם הפסגות מיקאיה 2170 מ', פפושה 2136 מ') ורוטוּנדה (1600 מ').ב.
* גבעות הסובקרפטים הגטיים בין נהרות [[מוטרו (נהר)|מוטרו]] ונהר אולטץ. ג.
* הגבעות הדרומיות המשתרעות לאורך הרמה הגטית.

הגובה משתנה בין 2,518 מטר מעל גובה פני הים בהר פארנגו מארה ולבין 100 מטר בעמק הז'יו שבדרום המחוז.

אדמת גורז' עתירת מים תת-קרקעיים, כדוגמת מי ה[[קרסט]] שמקורם באזור סלע הגיר ההרי שאליו נותבו שני מעינות ברונקו ובאיזווארנה, בעלי.

קיימים כמה אגמים קרחוניים: גלצ'סקו, טאור, סלבייול , מיז'ה, פאסריה וגודיאנו. ישנם גם כמה אגמים מלאכותיים שנוצרו לשם מניעת שטפונות (האגם צ'אורו) או במטרתעבור ייצור[[תחנת אנרגיהכוח חשמליתהידרואלקטרית|תחנות כוח הידרואלקטריות]] (האגמים מוטרו, צ'רנה וואליה לוי איוואן).

מחוז גורז' מוזכר לעתים בימינו כמועמד להתחברות אל המחוזות השכנים ולצ'ה ומהדינץ בתת-אזור במסגרת האזור 4 "דרום מערב - אולטניה". אחרי המהפכה הרומנית בדצמבר 1989 המחוז נותר יציב מבחינת הרפורמות המנהליות. נוצרו רק 5 מועצות מקומיות חדשות (קומונה) ומספר כפרים גדולים הפכו לערים.